שבת
קידוש בערב שבת - מעומד או מיושב?  | הרב שמואל הבר
שאלה:
כבוד הרב שלום רב
מובא בשולחן ערוך לגבי הקידוש בערב שבת שיש לשבת בקידוש‚הרמא מביא ליש לעמוד רק ב 4 מילים ראשונות (יום השישי ויכול השמים)שזה נוטריקון שם ה' אך חוץ מזה יש לשבת‚ ומסביר המשנה ברורה שזוהי לא רשות לשבת אלא חובה מדין קידוש במקום סעודה‚ בפועל לא כמעט ולא נתקלתי במישהו שבאמת יושב בקידוש ונאמר לי שיש מנהג לעמוד ‚ אך לא מזמן ראיתי בספר שונה הלכות של הרב קנייבסקי שיש סתירה במשנה ברורה שכן כאן כותב שעדיף לשבת אך במקום אחר לגבי קיום מצוות "זכור"ב "ויכולו" מביא שמדאו' אין צורך לזכור על היין והיין הוא רק מדרבנן ולאחר דין ודברים הוא מסיק שיש לכוון לצאת ידי חובת מצוות זכור דווקא בבית על היין כדי להוציא ידי חובה את האישה ולכן כיון שכך צריך לומר את הויכולו בעמידה ולכן יש סתירה ולא מצאתי תשובה.
שאלתי היא מה לעשות מתי לכוון לצאת ידי חובת "זכור" הן אני והן אשתי והאם יש ישוב לסתירה
תודה מראש
שבוע טוב
תשובה:
שלום וברכה,
עיין בב"י רע"א ד"ה כתב הכלבו שמקדש מעומד ואמנם במחבר כתב שאומר "ויכולו" מעומד ולא גילה דעתו לשאר הקידוש. ובמ"ב ס"ק (מ"ז) כתב שגם לגר"א הישיבה רק לכתחילה וגם הרמ"א כתב שיכול לעמוד.
מנהג העולם על פי האר"י לעמוד וכ"כ בשמירת שבת פרק מ"ז סעיף כ"ח ושם (קל"ג) וכך מנהג הספרדים . ע′ ילקוט יוסף רע"א כ"ז ושם ל′ד.
אם נהגתם לעמוד כפי שנהגו ההורים - המשיכו בכך. (בעולם הישיבו יושבים.
עי′ בשמירת שבת שם ס"ק (קל"ה) בגלל הסתירה כתב שהמנהג לעמוד ב"ויכולו" ולשבת בקידוש עדיף בגלל הסתירה.