עוד כתב בעל הטורים בעבור שבנ"י לא שינו שמותם ושמרו על מילה ושבת זכו להגאל. וכך מופיע בפרקי דרבי אליעזר. פ′ מח:  "ובזכות שלושה דברים יצאו ישראל ממצרים על שלא החליפו לשונם, ולא היה בהם לשון הרע וביחוד ה′ (שלא שינו את שמם).   
"שמות בני ישראל הבאים" = ש.ב.י.ה להשמיע לנו שאפילו כשהיו בשביה - "שמות בני ישראל" כלומר לא שינו שמותם.

התגברות מצרים מול התחלשות ישראל

 "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם:" 
האורח חיים הקדוש שואל כמה שאלות: א. למה חוזרת התורה לתאר את סיפור מיתת יוסף? הרי בפרשה הקודמת כבר סיפרה שיוסף נפטר ב. למה היה חשוב לתורה לציין על מות האחים ג"כ, מה זה מוסיף לנו? ג. איזה קשר יש בין האחים לבין פרו וישרצו וירבו ויעצמו מאד מאד לפסוק הקודם שהיה צריך לכתבם בסמיכות"?

מסביר האו′ח הקדוש שמטרת הפסוקים להודיע השתלשלות התחלת השיעבוד וארבע סיבותיו.

ראשית – וימות יוסף. כל זמן שהיה יוסף קיים היו בני ישראל שקטים ומעונגים. ומאז שמת יוסף התחילה להתערער מצבם של עם ישראל במצרים.

ב. וכל אחיו – מיתת האחים מוזכר שהרי כל זמן שהיה אחד האחים קיים המצרים כיבדו את בני ישראל בעבורם. כשאחרון האחים נפטר התחילו לנהוג זילותא בעמ"י.

ג. וכל הדור ההוא –  מיתת כל הדור מוזכר כדי לומר שיעקב ירד עם 70 נפש למצרים ומפאת שהיו ישראל חכמים וגדולים וגיבורים המצרים לא יכלו לנסות לפתותם בפה רך לשעבדם, כי היו חכמים לא היה מועיל להם. אך משנפטרו הדור הבא כבר היו פחות חכמים וגדולי ויכלו מצרים לפתותם והתחילו לגבור ולפתות את עם ישראל. 
ד. ובני ישראל פרו וישרצו- זה היה "הקש ששבר את גב הגמל". אחר כל הנסיבות הנ"ל עוד בנ′י משתלטים על מצרים?! חשבו המצרים שזה שעת הכושר להשתלט ולשעבד את בנ′י במצרים. וזהו גם הקשר בין כל הפסוקים.