דבר תורה לפרשת כי תשא
עיון בפרשה ומדרשיה

בס"ד.   פרשת השבוע-פרשת כי תשא.   " וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַיהוָה מָחָר"(שמות לב פסוק ה′).   רבותינו הראשונים ניסו בפירושיהם ללמד זכות על אהרון שסייע לעשיית העגל,והם למדו זאת מרמזים שמצוים בפסוק עצמו,יש לציין את דברי האור החיים הקדוש(פסוק א′-ויקהל העם על אהרון) "שהטעם שלא נרמז בתורה(הכוונה שלא נכתב במפורש) הריגת חור,כדי שלא ישאר רישומו ניכר בתורה לדורות עולם, וה′ חס על כבוד עם בני ישראל"   א.       (תרגום יונתן): "וַחֲמָא אַהֲרן(ראה אהרון) יַת חוּר נְכִיס קֳדָמוֹי(את חור מוטל לפניו מת) וּדְחִיל(ופחד) וּבְנָא מַדְבְּחָא קֳדָמוֹי(בנה מזבח לפניו) וּקְרָא בְּקַל עָצִיב וַאֲמַר(קרא בקול עצוב ואמר) חַגָּא דַיְיָ מְחַר(חג לה′ מחר) מִנִּכְסַת קְטוֹל בַּעֲלֵי דְבָבוֹי אִלֵּין דְּכָּפְרִין בְּמָרֵיהוֹן(שכפרו בבוראם) וּפָרְגוּ עִיקַר שְׁכִינְתֵּיהּ יְיָ בְּעִיגְלָא הָדֵין(והמירו את כבוד ה′ בעגל הזה)". ב.        רש"י : מחר- ולא היום שמא יבוא משה קודם שיעבדוהו.(וכ"כ ברמב"ן).מובא בויקרא רבה (י, ג) דברים הרבה ראה אהרן, ראה חור בן אחותו, שהיה מוכיחם והרגוהו, וזהו ויבן מזבח לפניו. ויבן מזבוח לפניו.(וכ"כ בסנהדרין ז.). ג.         בעל הטורים:מזבח לפניו. בגימ′ זהו חור דדרשינן מזבוח לפניו. ד.        במדרש ויקרא רבא מובאים עוד סיבות ומבואר המקור של רש"י: רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא פתר קריא באהרן, בשעה שעשו ישראל אותו מעשה, בתחלה הלכו אצל חור, אמרו לו (שמות לב, א): קום עשה לנו אלהים, כיון שלא שמע להן עמדו עליו והרגוהו, הדא הוא דכתיב (ירמיה ב, לד): גם בכנפיך נמצאו דם וגו′, וזהו דמו של חור, (שם): לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה, על אשר עשו (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. ואחר כך הלכו אצל אהרן, אמרו לו: קום עשה לנו אלהים, כיון ששמע אהרן כן מיד נתירא, הדא הוא דכתיב (שמות לב, ה): וירא אהרן ויבן מזבח לפניו, נתירא מהזבוח לפניו, אמר אהרן מה אעשה הרי הרגו את חור שהיה נביא, עכשיו אם הורגים אותי שאני כהן מתקים עליהם המקרא שכתוב (איכה ב, כ): אם יהרג במקדש ה′ כהן ונביא, ומיד הם גולין. ה.       דבר אחר, וירא אהרן, מה ראה אם בונין הם אותו, זה מביא צרור וזה אבן ונמצאת מלאכתם כלה בבת אחת, מתוך שאני בונה אותו, אני מתעצל במלאכתי ורבינו משה יורד ומעבירה לעבודה זרה. ומתוך שאני בונה אותו אני בונה אותו בשמו של הקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (שמות לב, ה): ויקרא אהרן ויאמר חג לה′ מחר, חג לעגל מחר אין כתיב כאן, אלא חג לה′ מחר, ו.         דבר אחר, וירא אהרן, מה ראה, אמר אהרן אם בונין הן אותו, הסרחון נתלה בהן, מוטב שיתלה הסרחון בי ולא בישראל, רבי אבא בר יודן בשם רבי אבא משל לבן מלכים שנתגאה לבו עליו ולקח את הסיף לחתך את אביו, אמר לו פדגוגו אל תיגע את עצמך תן לי ואני חותך, הציץ המלך עליו אמר לו יודע אני להיכן היתה כונתך, מוטב שיתלה הסרחון בך ולא בבני, חייך מן פלטין דידי לית את זייע ומותר פתורי את אכיל, עשרים וארבע אנונס את נסיב. כך מן פלטין דילי לית את זייע (ויקרא כא, יב): ומן המקדש לא יצא, ומותר פתורי את אכיל, (שם ב, ג): והנותרת מן המנחה, עשרים וארבעה אנונס את נסיב, אלו עשרים וארבע מתנות כהנה שנתנוה לאהרן ולבניו. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאהרן, אהבת צדק, אהבת לצדק את בני, ושנאת מלחיבן, על כן משחך אלהים אלהיך, אמר לו חייך שמכל שבטו של לוי לא נבחר לכהנה גדולה אלא אתה (ויקרא ח, ב): קח את אהרן ואת בניו אתו.   שבת שלום!!