יח' אב ה'תש"עט 19/08/2019
שם משתמש
סיסמה

בכיה של תיקון

דברים א′ כז: "ותרגנו באוהליכם לאמר בשנאת ה′ אותנו..."
הספורנו הסביר: בשנאת ה′ אותנו על שעבדנו ע"ז במצרים...
א"כ לכאורה יש פה בכי של תשובה, של תיקון, בכי חיובי. מדוע נחשב כבכייה של חינם? כדברי המדרש "אתם בכיתם בכיה של חינם אקבע לכם בכיה של דורות"? ועוד צריך להבין את דברי המדרש, היכן המידה כנגד מידה, מה העונש? האם זה כמו אבא שילדו בוכה סתם אז הוא נותן לו סתירה שיהיה לו סיבה על מה לבכות?
ע"מ להבין זאת צריך להבין קודם מה זה בכי, מה זו עצבות?
כאשר אדם חוטף מכה, הוא נעצר, חושב, מתבונן, אך קרה, למה קרה? מדוע זה הגיע לי? וכו′ א"כ יש התבוננות פנימית, חשיבה עצמית שבאה לברר את המקרה והשלכותיו, בכדי להפיק לקחים ומסקנות לעתיד שמקרה כזה לא יחזור. זה מהלך חיובי
אלא שישנו החשש התמידי שחיטוט זה, ביקורת זו תביא לידי דיכאון, משבר, דכדוך הנפש, נפילה שאין אחריה תקומה.
וזה מה שארע לעם ישראל במדבר, התחילו עם בכי של תשובה ותיקון, ומהר מאוד הגיעו לבכי של יאוש מהעוונות שלהם. ולכן אמרו "כי חזק הוא ממנו" והסביר רש"י כביכול כלפי מעלה אמרו. וזו היא בכיה של חינם, בלי שום תועלת ותיקון.
ולכן ה′ קבע בכיה של דורות שכן התיקון לבכיה של החינם צריכה להיות בכיה של תיקון, בכיה מועילה, אמיתית פנימית. וזו אפשרית רק בבכיה של דורות, של שנה אחר שנה בלי להפסיק לבכות, שכן בכך אנו מראים שלא התיאשנו אלא אנו ממשיכים לבכות, ממשיכים לחפש תיקון, תקוה, תשובה.
וזה הוא התפקיד והמטרה של ימים צרים וקשים אלו, ימי התבוננות חשבון נפש[1]. שכן כל האיסורים והסממנים החיצונים של ימים אלו הם הכי תימצי להביא את האדם להתבוננות , עצירה, חשיבה היכן הוא עומד, האם הגענו לשלמות, לתיקון? האם תיתכן שלמות ותיקון ללא בהמ"ק? שכן חייבים להגיע מתוך הבכי לחשיבה כיצד מתקנים כיצד מתקדמים צעד אחד נוסף לקראת הגאולה.
וזה הביטוי שטבעו בכך שאמרו שבת"ב עצמו נולד המשיח, הגאולה באה מתוך המשבר והבכי.
ולכן יום העצמאות הוא לאחר יום הזיכרון. דוקא מהנפילה קמים יותר מחוזקים[אם לא מתיאשים ולא קמים בכלל]
ע′ בתניא פרק כו′ לתפקיד העצבות והבכי כחלק מהתשובה שבכך משברים את הגאוה ואת האני העצמי, את היצר. אך תמיד צריך לשים את ההתקדמות והפריחה לנגדנו, ולכן אסור להיות עצוב או בבכי תמיד אלא רק בעיתים קצובות ובודדות.
המשל בסממני הטהרה של הדגים, סנפיר, כח ההתקדמות, וקשקשת, כח הביקורת, ואם יש רק התקדמות ללא ביקורת לא כשר.
עקביה בין מהללאל אומר באבות: "דע מאין באת...מאין באת מטיפה סרוחה.." מדוע הכפילות?
בעלי המוסר הסבירו: לפני שאדם מבקר את עצמו צריך לדעת קודם את מעלותיו, כמו בעל מלאכה שצריך לדעת את כישרונו ויכולותיו, לפני שבודק מדוע לא הצליח בעבודתו.
דוד המלך אמר בתהלים [נא]: "השיבה לי ששון ישעי..תשמיעני ששון ושמחה.." כיצד? ע"י "לב נשבר ונדכא.."
 
 
 

[1] בימי הצום היו מחלקים חצי יום של תפילה וחציו השני חשבון נפש.