לאחר התגלות ה′ אל משה בתחילת הפרשה אומר משה לה′ שהוא אינו ראוי למשימה- הוא אדם מגמגם, מה לו ולשליח של אומה שלמה אל השליט הנורא?

אולם פה הסיפור נעצר, מפס′ יג-כח מתוארים 3 השבטים ראובן שמעון ולוי לייחוסם עד שבסוף הרשימה מגיעים אל משה ואהרון.

 

נשאלת השאלה, מה שייך עכשיו לדבר על ייחוס 3 השבטים שבסופם ומשה ואהרון? יותר מזה- מה זו הלשון(פס′ כו) "הוא אהרון ומשה אשר אמר ה′ להם הוציאו את בני ממצרים על צבאותם", האם אנחנו פוגשים את משה ואהרון היום בפעם הראשונה?

 

מסביר הרש"ר הירש- לאחר כתיבת פס′ אלו הולכת ומתחילה לה שליחות שלא הייתה כמותה, שליחות של 2 אנשים המצליחים לשנות סדרי עולם, שליחות ששום בן תמותה לא ימלא אחריהם.

רצתה התורה לומר לנו, אתם רואים את שני האנשים הללו- משה ואהרון, הם משלנו, גדלו בינינו, כאשר הם התחילו כולם הכירו אותם, את אחיהם, דודיהם, בני דודיהם- הם אנושיים. משה, גדול ככל שיהיה היה אדם, אדם שהוריד תורה ועשה מופתים, אבל עדיין אדם, אוי לנו אם ניקחהו  ונהפכהו לאלוהים, אוי לנו אם נחטא בחטא האומה הנוצרית שלקחה אדם והפכה אותו לאלוהי.

 

כמו כן רצתה התורה להצילנו מהטעות הנגדית, שמא יקום מחר אדם ויאמר אני נביא, שליח לדבר ה′- אומרת לנו התורה, הקב"ה לא בוחר כל אחד להיות שליחו, משה ואהרון היו בני אדם, אבל לא סתם בני אדם. הם נבחרו לכך בשל היותם מתאימים. הקב"ה לא בחר סתם, אחרת היה לו את ראובן או שמעון שקדמו ללוי. וכן בלוי היו עוד כמה משפחות מלבד משפחת הקהתי, ואפילו במשפחתו של עמרם משה היה הקטן שבחבורה ובכל זאת נבחר. זה לא היה מקרה, אין מקריות בבחירתו של שליח ה′- משה היה הגדול שבחבורה ולכן נבחר.

 

לכן באה התורה ומפרטת לנו, אלו השליחים שהולכים לחולל נפלאות הם עדיין בני אדם, בנ"א שצמחו מתוכנו, אבל עם כל זאת הם לא אנשים רגילים, אלו הטובים שבחבורה ובשל כך נבחרו.

 

שנזכה שמשה ואהרון יאירו את דרכנו תמיד, ונצמח גם אנחנו לקדש שם ה′ בעולם.