יח' ניסן ה'תש"פד 26/04/2024
שם משתמש
סיסמה

הרצח באיתמר

תשבה:
שלום 
ישנו פסוק מופלא בנביא הושע (פרק יד′ פסוק י′) כתוב שם: "מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי-ישרים דרכי ה′ וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם". אנחנו לא מסוגלים להבין את ההנהגה של ה′ בעולם ולכן בכל דבר ניתן לראות השגחה וניסים ולהתמקד בטוב, אבל באותה מידה "פשעים יכשלו בם"- ניתן לראות את הרע בלבד ולהתעלם מהטוב.
 
אנחנו לא תמיד רואים את הצדק האלקי בכל רגע נתון, אבל הרבה פעמים במבט כולל יותר רואים ששנו צדק. כשם שאדם הולך ברחוב ופתאום משהו דוחף אותו לתוך שלולית של בוץ. באותה שניה הוא כלל לא רואה את הצדק, זה נראה לו כמעשה הכי אכזרי שיש בעולם. הוא מתמלא שינאה וכעס, וחושב שהעולם מלא רוע, אבל רגע לאחר מיכן היה ניגש אליו אדם ואומר לו שהוא דחף אותו לשלולית כי אחרת הוא היה ממשיך להתקדם ונופל לבור, ורק בזכות שהוא דחף אותו הצידה הוא ניצל. באותה שניה אותו אדם שנפל לבוץ לא רק שלא יכעס על האדם השני אלא יתמלא שמחה והכרת הטוב ויחשוב עד כמה העולם מלא נתינה ואכפתיות.
הנקודה היא שאנחנו מסתכלים על הרגע, למה קרה לי כך וכך, מדוע האדם הספציפי הזה נפגע ולא תמיד מצליחים להבין ולראות את התמונה הכוללת.
 
ברור לי שישנה השגחה על כל אדם (כמובן לפי הדרגה הרוחנית שלו), ודאי לי שבורא עולם אוהב כל אדם ואדם ובעיקר את הבנים שלו עם ישראל (כפי שהוא קורה לעם ישראל בספר שמות  פרק ד פסוק כב′- "בני בכורי ישראל") אבל עדיין לרשעים ישנה בחירה ואפשרות לעשות רע גם לאנשים טובים שלא חטאו מעולם. אילו הרשעים לא יכול לפגוע בכלל בצדיקים זאת אומרת שאין להם בחירה לעשות טוב או רע אלא רק טוב. 
אבל מצד שני ברור לי שבסוף יעשה הצדק, מכול נפילה ומשבר עם ישראל מתחזק יותר, כמו כל דבר- ככל שהאם יותר מתמץ להשיג אותו, כאשר הקושי גדל האדם חש מחובר ומקושר יותר לדבר. ואחד הדברים שנקנים בייסורים זו ארץ ישראל, בכדי שיווצר קישור אמיתי בין האומה לארצה. כפי שרואים בצורה מוחשת, שכאשר הכל מתנהל על מי מנוחות אנשים מגיעים פחות למילואים ויותר יורדים מהארץ, אבל כאשר ישנה מלחמה או מבצע אנשים רצים להתגייס ועוזבים את כל העבודה בחו"ל ובאים להתנדב בצבא.
 
לא ברור למה דווקא אותם קדושים נרצחו, אולי הייתה גזירה על עם ישראל שיהרגו אלפים (כפי שקרה ביפן) ואותם נרצחים כיפרו על עם ישראל, לא ניתן לדעת אבל העולם הוא עולם מלא בצדק, רוב רובם של האנשים רוצים לעשות מעשי חסד, מכל הלב. אך עדיין ישנם רשעים אנשים מלאי שינאה לבריאה של בורא עולם ורוצים להשחית ולהרוג. אבל בסוף, כפי שתמיד קרה בהיסטוריה, עם ישראל חי וימשיך להאיר בחושך הגדול ולתקן את העולם ולהפיץ את דבר ה′ וטובו כמה שרק ניתן בלי די.
זהו תהליך שהתחיל לפני 4000 שנה על-ידי אברהם אבינו, והוא ממשיך גם היום. (נכון שהרבה פעמים אנחנו שוכחים את היחודייות שלנו ומתנתקים מהשורשים של עם ישראל ולכן התהליך הוא מאוד איתי, אבל מתוך הקשיים עם ישראל מתחיל לחשוב ולהבין למה הוא נמצא בארץ ישראל, מה השליחות שלו בעזרת ה′ יפעל.)
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" 
 
צריך להתחזק בתפילה, לצפות לישועה. היא ממש בפתח.
ישנו ביטוי בחז"ל שאומר שלפני שמגעים לעיר רואים את בית הקברות (שבדרך-כלל נמצא מיחוץ לעיר) כך גם בתהליך הגאולה, "אחרי שבר גאון"- קודם שינו קושי ומשבר (כמו בלידה שישנו קושי ואז הולד מגיע לעולם) היום אנחנו ברגעי הקושי האחרונים עברנו 2000 שנות גלות וברוך ה′ חזור לארץ והקמנ מדינה ניצחנו במלחמות ובנינו בעזרת ה′, כלכלה משגשת נגד כל הסיכויים. 
נכון לא הכל מושלם, עדיין יש בתוך עם ישראל הרבה בעיות, (הן בכנסת והן בבין אדם לחברו) אבל סה"כ אנחנו מתקדמים. 
 
חושב לראות את הצדדים החיוביים, נכון לא מתעלמים מהרע אלא נאבקים ומכלים אותו, אבל לראות את הטוב ואת החסד שהאלוהים משפיע עלינו ולשמוח בו.

ברכה והצלחה
שלומי אלדד