פרשת תולדות
הברכות ויצחק
המעיין בפרשיות התורה על האבות יראה שאין יחס באריכות הדברים בשלושת האבות על אברהם ויעקב יש אריכות דברים[ג' פרשיות] ואלו על יצחק יש פרשיה ואחת וגם זה בקושי
                     הברכות ויצחק
המעיין בפרשיות התורה על האבות יראה שאין יחס באריכות הדברים בשלושת האבות על אברהם ויעקב יש אריכות דברים[ג′ פרשיות] ואלו על יצחק יש פרשיה ואחת וגם זה בקושי שכן גם בה יעקב מככב. ולכן נראה שכביכול אין מה לספר על יצחק ומעשיו
אלא שאם נעיין בפרשה נמצא שכל ההתגלות של ה′ ליצחק הם בנושא הברכה
א.      כה′ יא: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי:
ב.      כו′ ב: וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרֲכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ: וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי:
ג.       כו′ יב: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְדֹוָד:
ד.      כו′ כד: וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי:
וא"כ אנו רואים שדמותו של יצחק היא כאיש הברכה עד כדי כך שאבימלך הגוי בא אליו ואומר לו[כו′ כט] "אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְדֹוָד"
ולכן לא פלא שהענין והסיפור המרכזי אצל יצחק הוא סיפור הברכות שכן יצחק הוא הצינור, הציר המרכזי והחשוב בהעברת הענין האלוקי, להעברת הברכות וההבטחות והבריתות שנתנו לאברהם אביו, לבנו יעקב. "לית ליה מגרמיה כלום"[1], אין לו התגליות והבטחות וברכות חדשות, מצד שני יש לו הכל, את הכל קיבל בירושה מאביו, ולכן ברור מדוע בהתגלויות מוזכר תמיד אברהם וכן אברהם טורח להעביר את כל הירושה ליצחק[כה ה′] "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק"
וכך מובן מה "הלחץ" של רבקה בענין הברכות ועד היכן היתה מוכנה ללכת["עלי קללתך בני] ורק שיעקב יקבל את הברכות ולמרות שאפשר שגם יצחק חשב שיעקב הוא הממשיך של אברהם כפי שמברכו לפני יצאתו לחרן [כח′ ג]: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם: אך לרבקה היה חשוב שכל, כל הברכות של אברהם יעברו אך ורק ליעקב.


[1] כמידת המלכות, נוקבא, דין