פרשת האזינו
"נבל ולא חכם"  | רבני הישיבה
" הל ה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם..."

עומדים אנו קצת יותר מיממה, לאחר יום הדין הגדול והנורא- יום הכיפורים. יום בו כל אחד ואחת  קיבל על עצמו שלא לחזור על אותם טעויות שעשינו בשנה שעברה. כעת, בזמן שאחרי ה"ימים הנוראים" מטרתנו היא לקיים את אותם הבטחות שהבטחנו לה'.. שהבטחנו לעצמנו..

כל אדם חוטא, נקרא בלשון התורה "נבל ולא חכם"- אדם ששכח את כל הטובות שהקב"ה עושה עימו במשך השנה, ולא חכם, שאם היה חכם לא היה חוטא ומאבד את הברכה שבשמירת מצוות התורה(ע"פ רש" והרמב"ן).

כמה פעמים אמרנו בלב שבור את הפסוק "מה נאמר לפניך יושב מרום.. מה נדבר ומה נצטדק.."

אנחנו מקווים שלא לחזור על אותם טעויות כי אם ח"ו נחזור..לא נוכל עוד להצטדק, להיפך אותה הצטדקות תגלה את קלוננו.

שלמה המלך עליו השלום אמר "מקום הצדק שמה הרשע"(קהלת ג, טז') ופירש ה"בן איש חי" "שיש אדם שחוטא ומוטב שלא יפתח פיו להתנצל ולהצטדק, כי בכל מילה יעמיק אשמתו, ועימה את עונשו.."-  "מקום הצדק"- ההצטדקות שלאחר החטא- שמה הרשע" כפי שיבואר במעשה הבא:

מעשה באדם אחד שבא לפני הרב ואמר:

"רבי תן לי תיקון תשובה על חטא אחד שחטאתי..." שאל הרב: "מה חטא זה?"

אמר:"שלא נטלתי ידיי למים אחרונים לפני ברכת המזון"

תמה הרב: "מה מנע ממך ליטול ידיים למים האחרונים?"

ענה: "חשבתי לנפשי, הרי אינני מברך ברכת המזון- מים אחרונים למה לי?"

נחרד הרב:"חמור חטא זה מן הראשון,בני! מה גרם לך שלא לברך ברכת המזון ולבטל מצות עשה מן התורה?"

ענה: " בדין היה שלא אברך לאחר האוכל, שהרי לא נטלתי ידיי לפניו, ולא בירכתי לפני האכילה!"

נרעש הרב:"אם כן, הן חטאתך משולשת, שאכלת בלא נטילת ידיים.. ואכלת בלא ברכה- והרי אלו חטאים כבדים עשרת מונים מחטא זה שעליו באת לבקש תשובה, שלא נטלת ידיך למים אחרונים!"

התנצל האיש: " רבי,אל ידונני לכף חובה! הכיצד יכול הייתי ליטול ידיים ולברך ברכה ראשונה אם היה זה כריך של בשר חזיר?!"

רעד קולו של הרב בקוראו: " איך העלית בדעתך לעשות דבר שכזה?"

פרש הלה ידיו וחינן קולו בתמימות נוראה: "וכי מה יכולתי לעשות? אנוס הייתי באמת, לא רציתי להתגאל בבשר חזיר! אך איזו ברירה הייתה לי? הדבר היה ביום הכיפורים, והייתי רעב, כי קשתה עלי התענית ובבתי ישראל לא נותנים לי מאכל, וחנויות ישראל נעולות על מסגר! מה יכול הייתי לעשות? הלכתי לחנותו של נוכרי וקניתי כריך של בשר חזיר!"ענה הרב בבכיה ואמר: " בחטאה קלה פתחת ובכל התנצלות שהתנצלת, הרבית עליך אשמה והסתבכת יותר ויותר ברישעה..."