תשובה:
שאלה יסודית וחשובה שאלת
נושא הזיווגים מעסיק כמעט כל אדם עלי אדמות בשלב זה או אחר.
לא אחת התהליך כלל לא מובן, מדוע על האדם לחפש את שאהבה נפשו, כיון שפעמים רבות הוא מבקשה ולא מוצאה. פעמים מדמה שהינה הוא מצאה ודופק על דלתותיה והיא מתעצלת או שכלל אינה מעוניינת. כך גם מצדה, פעמים עד שהיא קמה לפתוח הוא חמק עבר ואינו חפץ בה. מדוע בורא עולם לא ברא אותנו ואת בת זוגנו עם כתם לידה זהה או כל סימן היכר שהוא, וכל שהיה עלינו לעשות הוא למצוא את החלק התואם ולהתחתן, כך דמים ודמעות כה רבים היו נחסכים.
אשתדל להביא מספר מקורות שאולי יעזרו לך לראות את התמונה בצורה יותר שלימה.
ידוע הסיפור של דוד ובת שבע, אלא שהגמרא (סנהדרין קז.) אומרת "ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית, אלא שבאה אליו במכאוב. וכן תנא דבי רבי ישמעאל: ראויה היתה לדוד בת שבע בת אליעם אלא שאכלה פגה".
כיצד יתכן שבת שבע, זיווגו של דוד, לא רק ארבעים יום קודם יצירת הוולד אלא מששת ימי בראשית, מתחתנת עם אוריה?
לצורך כך צריך לעיין בגמרא במועד קטן (יח:) "אמר שמואל: מותר לארס אשה בחולו של מועד שמא יקדמנו אחר...
בהמשך הגמרא שואלת: "ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר?! והאמר רב יהודה אמר שמואל: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני? (ולא יתכן שלדעת שמואל אדם עלול לקחת את הזיווג של חברו)
אלא שמא יקדמנו אחר ברחמים" (בתפילה, ניתן לשנות את הזיווג שלו).
ומסביר שם הריטב"א: "שמא יקדמנו אחר ברחמים פי' שהזכות מבטל הגזירה והכוכב שבשעת המולד".
נראה שעל ידי תפילה ניתן לשנות את הזיווג שלו.
אך מצד שני יש גמרא בסוטה (ב.) שאומרת: "א''ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו... אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף... איני (האם כך)?! והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני...? לא קשיא, הא בזוג ראשון הא בזוג שני".
לפי הגמרא הזו משמע שזיווג ראשון לא ניתן לקחת לאדם, אלא רק אם מתחתן שנית כאן מעשיו או תפילתו יכולים להשפיע. [מעניין שבעלי התוספות על הגמרא במועד קטן, שואלים למה הגמרא מתרצת שיקדימנו אחר ברחמים ולא מסבירה שמדובר על זיווג שני. שם הם לא עונים על כך].
אלא שנראה לומר כפי שכותבים בעלי התוספות (סנהדרין (כב.)): "...אפילו זווג ראשון מתהפך בתפלה כדאיתא במועד קטן (דף יח:)...". העוצמה של התפילה יכולה לשנות אפילו את הזיווג הראשון שלו.
ניתן לראות מכיוון אחר את דבריו של ר' אברהם אזולאי (סבו של החיד"א, בספרו חסד לאברהם (מעין ב'\נהר סה')) שמוסיף מבחינה קבלית ואומר: "ויש ב' פנים שיאבד בת זוגו, הא' הוא מי שנתגלגל להשלים עניינו ובת זוגו זכתה ונשלמה כבר...
הב' הוא מי שאבד אותה מכל וכל ואין לו בת זוג כלל...
ויש ב' פנים אחרים שיאבד האדם בת זוגו לזמן מה, הא' הוא מי שהרשיע הרבה וקלקל מעשיו שזה לא יזכה אל בת זוגו עד שתשוב בתשובה שלימה כראוי...
ויש פן אחר קשה מהכל והוא שיאבד אדם בת זוגו לעולם ולעולמי עולמים...".
לסיכום: במופלא ממך אל תחקור. אדם צריך להשתדל למצוא את הזיווג שלו, ולשמוח בתהליך שהוא עובר (גם אם הוא לפעמים ארוך ומלא כאבים) בסופו הוא בונה ומעצים, וכפי שאומר הרב קוק (אורות ישראל, א'\יג'): "...וגמר הנסירה הוא תוכן הבנין, המביא לאחדות משוכללת...". עצם העובדה שאנחנו מבררים בעצמנו מי זיווגנו אנחנו מגיעים לשמחה ולקשר זוגי עצום הרבה יותר.
נסה לדמיין שהיו קובעים לך עם מי להתחתן...
אינני יודע מדוע למרות שהכל היה טוב הקשר התפרק, אולי זה לא זה, או שאולי ניתן לטפל בבעיה הטכנית ויתכן והקשר ייבנה שנית.
אך הכי חשוב להמשיך קדימה ולא להשאר תקועים בעבר. ישנם אנשים שחיים את ה"אילו" כל הזמן, "אילו היה קורה כך וכך הייתי..." והם לא מתקדמים קדימה. אמר לי פעם משהו שהבדיחה הכי גדולה שאנחנו יכולים לספר לבורא יתברך אלו הן התוכניות שלנו. יש יד מכוונת והשגחה פרטית על כל אדם ובעז"ה הזיווג האמיתי והשלם יגיע ממש בקרוב.
שה' יברך אותך בכל הברכות כולם, בזוויג הגון, בנים ובנות ובית מלא ברכת ה' עד בלי די- עד שיבלו שפתותיכם מלומר די מרוב שפע וברכה.
בהצלחה רבה
שלומי אלדד
