אמונה
הוצאת זרע לבטלה  | צוות המשיבים
שאלה:שלום לרב !
בזמן האחרון אני מרגיש לצערי ״התמכרתי״ לחטא הנורא הזה ואיני מצליח להתגבר ולהפסיק עם זה
ראיתי שכבר היה מישהו ששאל אותך ״איך להתגבר?״ וראיתי שענית לו שיכול להיות שזה בגלל חוסר אהבה
אז קודם כל רציתי להגיד לך שאני בן 14 ואבא שלי נפטר לפני שנה וחצי
מהמחלה
ושמתי לב שכל התקופה של המחלה של אבא שלי לא קיבלתי אהבה ובדיוק בתקופה הזאתי התחלתי עם החטא הזה
עכשיו ברוך ה׳ אני מקבל אהבה בבית אבל לא כמו שקיבלתי מאבא שלי ז״ל וחשבתי שאולי אם תהיה לי חברה (ואני לא יעשה איתה שטויות אלא רק ידבר איתה ויאהב אותה והיא תאהב אותי) אולי זה יעזור לי להתגבר
אתה יכול בבקשה לעזור לי ולייעץ לי מה לעשות?

תשובה:

שואל יקר.

צר לי לשמוע על האבל שעברת. לחיות ללא אבא, ובעיקר בגיל ההתבגרות שהכי זקוקים לנוכחות ולעצות שלו, זהו דבר קשה מאוד, ובנוסף לשמוע על ה"התמכרות" שלך זה כואב שבעתיים.

מצד שני העובדה שזה מציק וכואב לך, ועצם כתיבת השאלה הזו, מראים שהקדושה והטהרה יקרות לליבך ואתה יכול להתעלות ולתקן שנית. כשם שרגל שמתחיל להיות בה נמק, כל זמן שעדיין העצבים חיים וישנה תחושה ניתן להציל אותה, אך אם הריקבון מלא את כל הרגל וכבר אין תחושה וכאב צריך לכרות אותה.

 

יתכן והסיבה העיקרית של הנפילה נעוצה במחלה של האבא, אך במקביל חשוב לשים לב שבסביבות הגיל הזה מתפרצים היצרים ונערים רבים, ללא הכוונה נכונה, נופלים בחטא של פגם הברית.

אשתדל לתת מספר עצות קצרות, אבל העבודה והאתגר הם בכל רגע ורגע.

חשוב לדעת שהאדם מושפע מאוד מהאווירה שבה הוא חי. החברה מטווה כיוון ונורמות התנהגות, התקשורת ואמצעי המדיה השונים משדרים כל הזמן צורת חיים, הרחוב, החינוך שהוא קיבל. שני אנשים נמצאים אחד ליד השני וכל אחד מהם חיה באטמוספרה רוחנית אחרת. ככל שהאדם מקדש את עצמו הוא מעצים את האטמוספרה שבה הוא חי, וממילא יהיה יותר קל לו להתמודד.

 

שמירת העניים היא מפתח לשמירת הברית: כפי שכותב הטור (בתחילת אורח חיים): "ואמר "קל כנשר", כנגד ראות העין. ודימה אותו לנשר, כי כאשר הנשר שט באוויר, כך הוא ראות העין, לומר שתעצים עיניך מראות ברע. כי היא תחילת העבירה, שהעין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרין". האדם צריך לשמור את העיניים ולא להביא את עצמו למצבים שקשה לו לחזור אחורה (כפי שלנזיר אסור לאכול ענבים ולשתות יין ואמרו לו שלא יתקרב לכרם "לך לך אמרין נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב").    

 

אין אפוטרופוס לעריות: התורה וחז"ל נתנו לנו כללים אך לכוון את הכוח של יצר המין לקדושה וחלילה לא לפול. צריך לשמור על כללי ההלכה, בין אם מדובר על שמירת העניים, דיני ייחוד (יש פוסקים שפסקו האינטרנט שגם לגביו נוהגים דיני ייחוד ואסור להיות בחדר נעול עם מחשב...). לא להרבות שיחה עם האישה, איסור נגיעה ועוד. הלכות שמטרתם להישמר מנפילות ולהתקדש.

 

תפילה: המפתח לכל התיקונים הוא תפילה, שה' יעזור לו לשמור את העניים ולהימנע מפגם הברית וכפי שאמר רבי שמעון בן לקיש (סוכה נב.): "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו... ואלמלא הקב"ה שעוזר לו - אינו יכול לו...". התפילה עושה שני דברים, גם סייעתא דשמיא, וגם גורמת לאדם לרצות באמת לתקן את אותו דבר.

ישנה תפילה מתוקה שנכתבה בנושא ותוכל להיעזר בה: "צמא אני לקרבת אלוקים, גרוני ניכר לבי רפה עורקי עד קטן נימי גופי הצטמצמו קטנו מחוסר. כל כולי משתוקק להתקרב אליך בורא עולם, בוראי ויוצרי, תן לי כוח וכיון איך להגיע אליך באמת. לא לשקוע בגסות, בשקר, בקטנות הרגעית, היום יומית. יודע אתה את תוכיותי, את שאיפותיי הצפונות והנעדרות, חיה אותי, פתח לי שער והולך אותי אליך. אינני חושש מעמל ומתיקון, אך רק הורה לי את דרכי שלי, את האופן הייחודי שבו עלי לנהוג. קטן אני ורפה כוח לקחת את מכלול החיים שיצקת לעולם הזה, את הנשמה הטהורה שנפחת בי, אינני מסוגל לעזור לה למלא את יעודה בעצמי, זקוק אני לך אף יותר מאויר נשימה, אשר בלעדיו אוכל להתקיים מספר שניות, אך בלעדיך, בלי ידך הפשוטה אין לי מוצא.

אנא בורא עולם, יודע אני את משגותי העבריות והעכשוויות, על-אף הכל, ועל-אף שאינני ראוי לבקש, לא כאמירה חיצונית אלא כאמת נוראה. אך עדיין בחוצפת נער, בבכיית תינוק ובנמיכות קומת זקן פונה אני אליך, מתחנן ממעמקי לבבי ואף מעבר לכך, תעזור לי. לא למען עצמי, כל חיי מנסה אני למלא את אשר ייעדת לי, להקדיש כל כולי למענך. נכון, כ"כ הרבה נפילות, משברים וטעויות היו מנת חלקי אך למרות הכל תעזור לי, עשה למען שמך, למען קדושתך שתתגלה, למען העולם. "בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' א-ל אמת"."

 

להתקדש: ככל שתקדש את עצמך, יותר תורה ותפילה, יותר מעשים טובים ועבודת המידות תוכל להתמודד. הגמרא בסוטה (ג.) אומרת: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות". בטלה וחוסרת קדושה יוצרים מקום לרוח שטות להיכנס. ככל שהאדם יותר עסוק וככל שהוא מלא בקדושה לא יהיה מקום לטינופת להיכנס.

 

התבוננות על עצמו: צריך הבחון את צורך ההתנהלות שלך. איפה אתה נופל ומדוע ולתקן את הדבר שגורם לנפילה. לעבוד מסודר. ובמקביל להתבונן ולסלוד מהמעשה, באמת לראות כמה הוצאת זרע לבטלה היא בהמית וגסה, להתבונן במראה ולרצות להתנתק מהמעשה הזה.  

 

לא להתייאש: הייאוש גורם לאדם לוותר, להיכנע. כפי שבמלחמה האויב מנסה לגרום לצד השני לא להאמין ביכולת שלו לנצח. צריך להבין שכל זמן שאתה חי ה' מקיים אותך ומאמין בך ובקדושה שבך. נפלת, תקום, ה' כ"כ מצפה לזה. התורה לא ניתנה למלאכי השרת היא ניתנה לבשר ודם עם כל הקשיים וההתמודדויות.

אתה מסוגל, יצר המין בשורשו הוא חיובי אבל צריך לדעת מתי וכיצד להשתמש בו.

 

לגבי חברה. זה לא יפתור את הבעיה ואולי אף יעצים אותה ועלול להביא אותך לניסיונות קשים הרבה יותר. אהבה אפשר לקבל מהמשפחה והחברים וכשיבוא היום ותקים בית נאמן בישראל תעלה קומה ותיצור קשר של אהבת אמת עם אשתך.

 

שואל יקר תחזקנה ידך ושה' יאיר את דרכך וחייך. שיסייע בידך אל מול היצר ובעיקר שתאמין בעצמך שאתה יכול לו. אל תתייאש . ודאי לי שאבא שלך שופך תפילות בשמים כדי שתצליח להתמודד.

תבורך.

שלומי אלדד