שלום רב.
בענין מדרשי חז"ל ניתן למצוא בראשונים ובאחרונים התייחסויות שונות.
איני מתיימר לדעת בכל מדרש את ביאורו, אך ניתן לומר באופן כללי שישנם כמה כוונות במדרשים.
ישנם מדרשים שבאים לספר את המציאות כפי שקרתה באמת במציאות ומתוך כך ללמוד ממנה.
ישנם מדרשים שמספרים את המציאות אך לגבי הפרטים ישנה הגזמה, לעיתים בשביל למשוך את תשומת הלב של השומעים ולעיתים כדי להדגיש נושא מסויים.
ולפעמים אין הסיפור כפשוטו אל בא לרמז על עניינים עמוקים ורוחניים, אלא שחז"ל הלבישו אותם בלבוש חומרי.
כפי שפתחתי קשה לדעת תמיד לאיזו קבוצה כל מדרש משתייך, אך ניתן להעזר במפרשי האגדות כדי למצוא פירוש לכך.
כדאי להעזר במהר"ל בפירושיו לאגדות הש"ס וכן במהרש"א על הש"ס בביאור האגדות וכן בעין איה לרב קוק וכן בעין יעקב. וכן בספרו של הבן איש חי "בן יהוידע".
אם רצונך להעמיק בנושא זה, ישנו ספר שקיבץ ראשונים ואחרונים הדנים באופן עקרוני ביחס למדרשי חז"ל –
"להבין דברי חכמים" – יעקב אלבוים, בהוצאת מוסד ביאליק.
מספר מקורות מרכזיים שעוסקים בענין זה – הרמב"ם בהקדמתו למשנה ולפרק חלק, המהר"ל בספרו באר הגולה, שלטי גיבורים על מסכת ע"ז ו., בספר מלחמות ה' לר' אברהם בן הרמב"ם, פירושי ההגדות לרשב"א, בספר שני לוחות הברית(=השל"ה)- ב"חלק תורה שבעל פה" - ב"כלל דרושים ואגדות"
לגבי שאלתך בסיפור מדרשים לילדים – נראה לי שגם אם אין הדברים כפשוטם ניתן לספרם כך לילד כדי למשוך את לבו וכדי להעביר לו את רוח הדברים ואת המסר העקרוני, לעתיד כשיגדל צריך לנסות ללמדו שמטרת חז"ל הייתה בעיקר להעביר מסר חינוכי רוחני ואין הכרח שהפרטים מדוייקים.
בהצלחה
מוטי שראל.
