יט' אב ה'ת"שפ 09/08/2020
שם משתמש
סיסמה

זיעה

תשובה:
הנה שאלתך מבוססת על הנחת יסוד שהאדים העולים מן התבשיל, בלשון הפוסקים "הזיעה", נחשבים כגוף המאכל עצמו, ועל כן באת בשאלה האם הכלים העליונים נאסרו מחמת אדים אלו.
אכן צדקת בדבריך שהזיעה מוגדרת כגופו של המאכל, וכ"כ מרן בשו"ע יו"ד סימן צב′ סעיף ח′ בשם תשובת הרא"ש. אמנם יש פוסקים שכתבו שכל זה הוא דווקא בזיעה העולה מן המשקין, אך הזיעה העולה מן האוכלין אינה נחשבת כגוף האוכל, אולם הדעה הרווחת בין הפוסקים היא שאין לחלק בין זיעת אוכלים לבין זיעת משקין ולעולם זיעה נחשבת כגוף האוכל.
לפי עקרון זה נפסק בשו"ע שם שאם בשלו חלב בקדירה ומעליה במרחק מסויים עמד סיר בשרי, הזיעה העולה מן החלב נבלעת בסיר הבשרי ונבלעת בו, ומתוך כך סיר זה נטרף [שהרי בלועים בו טעם בשר וחלב גם יחד]. אולם הרמ"א שם סייג את דברי השו"ע וכתב שכל זה הוא דווקא אם הזיעה חמה בחום שהיד סולדת בו במקום שהיא נוגעת בסיר העליון, אך אם עד שהזיעה מגיעה לסיר העליון היא כבר לא חמה כ"כ אין הסיר העליון נאסר.
לכן אם הזיעה שעלתה מן המרק/תבשיל, הגיע לכלי העליון [הקומקום או הכלי של התבלין] כאשר היא חמה בחום שהיד סולדת בו, היא נבלעה בכלים אלו וכעת הם נחשבים כלים הבלועים ממין הזיעה [בשריים, בנדון השאלה].
הנגזרת הישירה לכך שכלים אלו נחשבים לכלים בשריים, היא :
א.      במידה ואנו רוצים לשוב ולהשתמש בהם למין ההפוך [בנדון השאלה – לחלב] עלינו להכשיר את הכלים הנ"ל. את הכלי של התבשילים ניתן להכשיר בעירוי מכלי ראשון, ואת הקומקום ניתן להכשיר בכך שנרתיח בו מים בגובה המקסימלי, ולאחר מכן נכניס לתוך המים משהו כך שהמים יעלו על גדותיהם וישפכו על דפנות הקומקום. 
ב.       אם נבשל בכלים אלו תבשיל פרווה אין צורך לחכות שש שעות לאחר מכן ומותר לאכול מיד אחריו חלב.
ג.        אם אנו רוצים לבשל בהם תבשיל פרוה ולאכלו עם חלב – אם הכלי אינו בן יומו [עברו 24 שעות מאז שבלע בשר] מותר לבשל בו תבשיל פרוה לסעודה חלבית. אם אם הכלי הוא בן יומו, לדעת האשכנזים אסור לאכול תבישל זה עם חלב, ולדעת הספרדים מותר. [ולדעת הרב עובדיה יוסף שליט"א אף מותר לכתחילה לבשל בכלי זה מאכל פרוה על מנת לאכלו בסעודה חלבית, בניגוד לדעת כה"ח ועוד שאוסרים].
 
אם בשלב בו הגיעו האדים לכלי העליון הם לא היו רותחים כל כך, הכלים לא נאסרו. אולם לכתחילה אין לעשות כן משום שהרמ"א ביו"ד סימן קה′ הלכה ג′ אסר לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר שיש בו חֶלב או שומן של איסור, משום שיש כאן חיבור בין תוכן הכלי לבין מה שבכלי התחתון. אולם בדיעבד שכבר עשו כך כתב הרמ"א שאין לחוש. לכן גם בנדון דידן אין לחוש בדיעבד לאיסור אם הזיעה לא היתה חמה בחום של יס"ב בשעה שהגיעה לכלי העליון.
 
לגבי שאלתך בהקשר למיקרוגל, ראשית יש להכשיר את המיקרו גל ע"י שתי שלבים. בשלב הראשון יש לנקות אותו מכל השומן שנדבק לדפנותיו. בשלב השני יש לחמם בו חצי כוס מים שטעמם נפגם ע"י תערובת סבון כלים. את הכוס יש לחמם עד שהמיקרו גל יתמלא באדים רותחים.
לגבי הכלים שהשתמשתם בהם עד עכשיו [ובכלל זה הצלחת התחתונה של המיקרו גל] יש לבדוק האם הם נאסרו. אם חיממתם בכלים אלו אוכל זמן מרובה כך שהזיעה הרותחת הספיקה להגיע לדפנות ולשוב אל הכלי התחתון [בצורת זיעה או בצורת טיפת מים] הרי שגם הכלי צריך הכשרה, ובכלי חרס שאי אפשר להכשירו אין להשתמש בו לאוכל חם אלא לאוכל קר בלבד. אם יש הפסד מרובה בגניזת כלים אלו ניתן לסמוך בדיעבד על הדעות שאפשר להכשיר כלי חרס ע"י שתשרו אותו במים ולאחר 24 שעות תחליפו את המים וכן תעשו ג′ ימים רצופים.
 
בברכת הצלחה בשמירה על מטבח כשר למהדרין
שלמה גבאי