טו' אלול ה'תש"עט 15/09/2019
שם משתמש
סיסמה

גילוי ה' לאבות ולבנים

בירור שם אל שדי מול שם הויה ע"פ פירוש רש"י/מעלת האבות מול הבנים
בשמות ו′ א נאמר: ויאמר יקוק אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו:  והסביר רש"י: "עתה תראה וגו′" הרהרת על מדותי, לא כאברהם שאמרתי לוכי ביצחק יקרא לך זרע, ואחר כך אמרתי לו העלהו לעולה, ולא הרהר אחרי, לפיכך עתה תראה. העשוי לפרעה תראה, ולא העשוי למלכי שבעה אומות, כשאביאם לארץ.
דברים דומים לדברי רש"י מובאים בגמ′ בסנהדרין קיא. תניא, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: פעם אחת נכנסתי לאלכסנדריא של מצרים, מצאתי זקן אחד, ואמר לי: בא ואראך מה עשו אבותי לאבותיך: מהם טבעו בים, מהם הרגו בחרב, מהם מעכו בבנין. ועל דבר זה נענש משה רבינו, שנאמר ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חבל על דאבדין ולא משתכחין! הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי, ולא הרהרו על מדותי, ולא אמרו לי מה שמך. אמרתי לאברהם קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, בקש מקום לקבור את שרה - ולא מצא, עד שקנה בארבע מאות שקל כסף, ולא הרהר על מדותי. אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, בקשו עבדיו מים לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה, שנאמר ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים - ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה, ביקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא, עד שקנה במאה קשיטה - ולא הרהר אחר מדותי. ולא אמרו לי מה שמך. ואתה אמרת לי מה שמך בתחלה, ועכשיו אתה אומר לי והצל לא הצלת את עמך. עתה תראה (את) אשר אעשה לפרעה - במלחמת פרעה אתה רואה, ואי אתה רואה במלחמת שלשים ואחד מלכים.  
ויש לשאול כמה שאלות:
1. אלא שבגמ′ מובאים ניסיונות הקשורים לא"י וכן מלחמת 31 המלכים לעומת ניסיון העקדה אצל רש"י.  מדוע רש"י העדיף ניסיון זה?
2. ועוד שמה הניסיון בכלל אצל הרי עדין הארץ לא היתה שלהם.
3. וכן מדוע העונש של משה מופיע בעתה.. ולא ישירות שלא תכנס לארץ?
4. היכן המידה כנגד מידה בעונש של משה?
5. היכן מרומז הדו שיח בין הקב"ה למשה בפסוק?
הסבר הדברים:
בתחילת פרשת "וארא" נאמר: וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יקוק:  וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יקוק לא נודעתי להם: וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה: וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי: לכן אמר לבני ישראל אני יקוק והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יקוק אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים: והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יקוק: זהו הרמז לדו שיח בין הקב"ה למשה
והסביר רש"י את ההבדל בין שם הויה לשם אל שדי: ארא - אל האבות באל שדי - הבטחתים הבטחות ובכולן אמרתי להם אני אל שדי ושמי ה′ לא נודעתי להם - לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי לא נכרתי להם במדת אמתות שלי שעליה נקרא שמי ה′ נאמן לאמת דברי, שהרי הבטחתים ולא קיימתי. וגם הקמתי את בריתי וגו′ - וגם כשנראיתי להם באל שדי הצבתי והעמדתי בריתי ביני וביניהם. לתת להם את ארץ כנען - לאברהם בפרשת מילה נאמר אני אל שדי וגו′, ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, ליצחק כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם, ואותה שבועה שנשבעתי לאברהם באל שדי, אמרתי ליעקב אני אל שדי פרה ורבה וגו′ ואת הארץ אשר וגו′, הרי שנדרתי להם ולא קיימתי.  וגם אני - כמו שהצבתי והעמדתי הברית יש עלי לקיים, לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים. אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר - אותו הברית. כי בברית בין הבתרים אמרתי לו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי. לכן - על פי אותה השבועה: אמר לבני ישראל אני ה′ - הנאמן בהבטחתי.
ז"א שם הויה מציין חיבור בין העבר הוה ויהיה[עתיד] ולכן כבר ההבטחה נחשבת כמקוימת. ולכן הגמ′ הביאה דוקא את הניסיונות בקשר לא"י שכן מבחינת ה′ כבר בהבטחה של הארץ לאבות היא שייכת להם, וכן רק בא"י ניתן לראות את הקשר בין העבר[הבטחה לאבות] הוה[הכניסה לארץ וכיבוש לא′ מלכים] עתיד[ נתינת 3 האומות הנוספות]
שם הויה מסמל הנהגה והשגחה גם במצבים הקשים, בחושך כבר יש אור יש עתיד ומצידו אין הבדלי זמן.
משה רצה שלום עכשיו, הצלה ושכר מידי ולכן ערער.."למה הרעות..
ואלו האבות למרות שקבלו הרבה הבטחות ללא שום קיום, לא ערערו ולא שאלו אחרי..   
ולכן עונשו של משה מובא כעתה תראה.. כי זה היה כל חטאו שלא יכל לראות את העתיד בהוה ולכן גם הוא לא יזכה לא"י ששם יתקיים החיבור בין העבר הוה ועתיד.