יז' אלול ה'תש"עט 17/09/2019
שם משתמש
סיסמה

הפטרת נשא

 
על שבט דן נאמר בברכת יעקב "דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל" ודרשו חז"ל שהכונה  על שמשון שישפוט את ישראל כמיוחד שבשבטים שהוא שבט יהודה, ובזה באו ללמד שלא רק יפתח בדורו כשמואל בדורו אלא גם שמשון היה במדרגה נבואית ורוחנית גבוה מאוד...
ולכן יש קשר בין שמשון לשלמה שבא משבט יהודה, שניהם בחרו בדרך של התקרבות אל הגויים כדי להשיג את מטרתם, אם למטרת קירוב ושלום כשלמה, או למטרת ניצוח והתגרות כשמשון. ושניהם גם נפלו ממדרגתם בעקבות אותו חטא של נשיאת נשים נוכריות שאע"פ שגיירו אותם לא הצליחו לשכוח ולעזוב את דרכי אבותם וגרמו להשפעה מסוימת גם על בעליהם ע′ בפירוש הרמב"ן שם.
מה בדיוק היתה סיבת נפילתם?
א. מידת הגאוה:
המדרש בתנחומא מראה את הקשר בין דברי שמואל לסופו: אותה כך לי כי היא ישרה בעני לכן ניקרו את עניו.
וכן הגמ′ בסנהדרין כא: לגבי שלמה ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו. וכתיב דברים י"ז לא ירבה לו סוסים, ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב וכתיב מלכים א′ י"א י′ ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו′
{וכן מצינו בשמואל אנוכי הרואה לפיכך נעלמה ממנו הראיה בהמלכת דוד}
ב. ואם תשאל והרי הוא היה מוכרח שכן התכסיס שלו היה להציק להם מתוכם וכו′.. כדי שלא יציקו בחזרה לעמ"י
אלא צריך לדעת כלל אחד פשוט והוא גם שעושים דברים מלוכלכים לא צריך להינות מכך, לא צריך לאהוב אותם כפי שנאמר על שמשון "ויאהב שמשון את דלילה.. או על שלמה "ויאהב שלמה נשים נוכריות..", שכן אהבה שייכת רק לעבודת ה′ ולכן היה צריך לעשות את שליחותו כאנוס ע"פ הדיבור כיעקב שלקח את הברכות מפחד וכן בירידה למצרים. צריך להיזהר מאוד כאשר רוצים לעשות עבירה לשמה שכן במצוה גם אם לא עשו לשמה סו"ס נשארת המצוה ומצוה גוררת מצוה אך בעבירה אם לא עשו לשמה נשארת העבירה ועבירה גוררת עבירה...
ואת זה רמזו לשמשון כאשר ה′ נותן לו מים מתוך לחי החמור{סוטה ט.} מדוע נתנו לו בחפץ טמא? אלא אומרים חז"ל "הוא איבה לדבר טמא{נשים נוכריות} יעשה לו הנס בדבר טמא."