 |
|---|
תגובת משה בפרשה לחטא המתאוננים קשה מאוד "למה הרעות לעבדך.. [יא יא] וצריך להבין מה קרה פתאום, שהרי משה היה מוכן בחטא העגל למות את שמו בשביל עם ישראל ופתאום פה "התעייף" מלהנהיג אותם , נשבר לו, לא יכול יותר??
ועוד הרי היו אתו שרי אלפים וכו′ כעצת יתרו שחלקו אתו את המעמסה של משפט העם א"כ מה החידוש בפתרון שהובא בפרשה בהאצלת 70 הזקנים.. ועוד א"כ לא היה נושא בעול יחידי?
וכן לא מצינו שנענש או קיבל ביקורת על דברים אלו.
הסבר הדברים:
תחילת הנפילה והחטאים שהפרשה מופעים לאחר הסתלקות הענן, סילוק שכינה, התחלת המסע. "בהעלותך.."
את חטא העגל ניתן להסביר כחטא של יצר הטוב, הרצון לקרבה אל ה′, תחליף למשה.. שאיפה לקדושה, אלוקות. לעומת חטא המתאוננים וקברות התאוה שזה היה חטא של יצר הרע, וכמו שאפשר לעבוד את ה′ בשני היצרים כך אפשר לחטא בשניהם.
הבעיה בחטא ביצר הרע היא שזה חיפוש מותרות, בשר[למרות שהיה להם מן, וכן שלו היה ונפסק[1] התאוו תאוה.. בשר גשמי חומרי וכן תאות בשר של עריות "בוכה למשפחותיו" על עסקי משפחותם שנאסרו להם.., שלילה לשמה , חושך רע בלבד
ולכן יש הבדל בתגובת משה כאשר החטא היה חיובי, ביצר הטוב שלא ידעו לנתב אותו, א"כ מקורם חיובי כונתם טובה ולכן כדי להתפלל ולראות כאילו אין חטא, משה מוכן להתמודד עד הסוף כי יש תקוה יש כיוון חיובי, זה משבר נורמלי בהתפתחות של עם שלא מודע לגבולות בעבודת הקודש[2]. אין שלמות מההתחלה. אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם..חלק מההתקדמות הבריאה..
אך חטא של מותרות של צר הרע זה עסק אחר. זה מראה שהכל רע כל הכיון הוא שללי ללא מגמה ותועלת, סתם תאוה.. לזה משה לא מוכן ולא מסוגל לשאת ולהתמודד לבד עם חטאים כאלה. ולכן מדייקת התורה בדברי משה וחזרת על הביטוי "כל העם.."
מדוע? מה ההבדל שיהיה הרבה זקנים? מדוע לחטא של יצר הרע זה לא היה נצרך? ועוד הרי היו כבר 70 זקנים?
חז"ל אומרים ש70 הזקנים מתו באש ששרפה מקצה המחנה את הקצינים שבמחנה [3] זה למה? מכיון שגם להם היתה תאות אכילה, לא פה אלא במעמד השני בהר סיני בסוף משפטים שנאמר ויכלו וישתו ויראו את ה′..
בחטא העגל מכיון שהחטא היה ברצון לקרבה לאהבה לדבקות יתרה א"כ התיקון הוא באחדות בחיבור מלימוד שהכל מאחד וצריך רק לגעת את הדרך היחידה הנכונה. ולכן משה חייב להיות המנהיג והנביא היחידי, "אתה פה עמוד עמדי" [4] וכל העצה של יתרו זה עזרה תכנית, מבחינה מנהלתית שיהיו עוד כמה עמדות המתנה, אך כולם העבירו את דבר משה, קול אחד. רק ידיים ארוכות של משה עצמו. הכל אחדות. וכולם מתבטלים לאחד.
אך כאשר מדובר בחטא ביצר הרע בפירוד בתאוות בריבוי, פה בתיקון הוא גם בריבוי, באותם כלים של החטא בא התיקון. ולכן 70 הזקנים לא מעברים את דבר משה אלא מתנבאים כמוהו, נאצלים ממנו, מתחלקים אתו [5]. ולכן צריך הנהגה של פיצול שלכל אחד תהיה דעה משלו נבואה משלו "ולואי כל העם נביאים" וזה התיקון מול הפירוד שבעם צריך התפצלות שכן כביכול יש הסתלקות של השכינה, נעלה הענן, יש הסתר של האחד ולכן היצר הרע הריחוק החומריות תוקפת, וזה לא סתם שזה בדרך לא"י. ומול תאוה , הרבה כוחות צריך הנהגה מרובה שלכל אחד יהיה דעה בפני עצמו, אמירה אישית.
שכן בעידנא דיצר הרע לית מאן דדכיר ליצר הטוב, לא ניתן לעבוד באיחוד בקירוב אלא דוקא בפירוד באותם כלים ותחבולות של היצר הרע.
ניתן לקשר זאת גם לתחילת הפרשה במעשה המנורה שבה התקשה משה, במה התקשה? אומרים חז"ל בענין האחדות של ישראל שמסמלת המנורה.. וע"ז לימדו ה′ שהאחדות מתחילה מבסיס אחד אך יכולה להתפצל ל7 קנים 70 זקנים...
וכן לסוף הפרשה שדיבור מרים ואהרון על משה, מדוע דוקא בעיתוי זה? אלא שכאשר משה האציל מנבואתו על אחרים א"כ הוא לא הבלעדי ויש עוד נבאים, א"כ לא הבינו מהי גדולתו ומיוחדותו ע"פ שאר הנביאים. עד שה′ בעצמו צריך להסביר שלמרות שיש עוד נביאים אך נבואתו של משה שונה בתחילית השוני ולא רק באיכות..
[1]ע′ ספורנו וחיזקוני שדנים בשאלה זו.
[2]רוב חטאי המקדש הם על כניסה בטומאה, רצון לקרבה יתרה..ע"ג חטא נדב ואביהו
[3]יש דעה שבקצה זה את השולים
[4]ולכן את הזקנים פוגשים רק במעמד השני בסוף שופטים.
[5]עד כה לא מצינו שמשהו התנבא חוץ ממשה.
