יט' אב ה'ת"שפ 09/08/2020
שם משתמש
סיסמה

בשר רותח שנפל לחלב קר

תשובה :
 
שלום רב
החלב מותר.
נימוק : במסכת פסחים דף עו′ ע"א למדנו שכאשר שני מאכלים שאחד חם ואחד קר נפגשים הכלל הוא שהתחתון גובר ["תתאה גבר"]. לפי זה אם התחתון חם אזי הוא מחמם את העליון והרי זה כאילו שניהם חמים והכל נאסר [אם אין פי ששים], אך אם התחתון קר אזי הוא מצנן את העליון והרי זה כאילו שני המאכלים קרים ושניהם מותרים.
אלא שהגמ′ מוסיפה שבמציאות בה התחתון קר ישנו פרק זמן קצר עד שהתחתון מספיק לקרר את העליון, ובפרק זמן זה מתבצעת בליעה בשיעור של "כדי קליפה" [היינו, שיעור של הקליפה הכי דקה שניתן לקלוף מהמאכלים].

לפי זה במקרה שלנו יש לקלוף מן הבשר כדי קליפה בכדי להתירו, אולם מה דין החלב, הרי אותו לא ניתן לקלוף וכיצד נתייחס לאותה בליעה מועטת לפני שהספיק החלב לצנן את הבשר?
בשאלה זו נחלקו בעלי התוס′ במקום [ד"ה "תניא אידך"]. דעת ר"ת היא כי דווקא כאשר אפשר לקלוף את המאכל אמרו שיש לאסור כדי קליפה אך בחלב, שלא ניתן לבצע בו קליפה, הוא מותר לגמרי ללא כל הסתייגות. 
הריב"א לעומת זאת סובר כי גם בחלב ישנה בליעה של כדי קליפה, ואמנם לא ניתן לקלוף את הבשר אך יש לחשב שיעור של כדי קליפה כנגד הבשר שנפל לחלב, וצריך לשער בחלב פי ששים כנגד קליפה זו כדי להתיר את החלב.
למעשה מרן השו"ע בסי′ צא′ סעי′ ד′ סתם כדעת ר"ת כיון שכך דעת רוה"פ, ולכן בנדו"ד החלב מותר ללא כל הסתייגות. ואמנם הט"ז במקום נקט כשיטת הריב"א, אך גם לדעתו מסתבר שברוב הפעמים יש בחלב פי ששים כנגד קליפת הבשר ולכן החלב מותר לגמרי.