חנוכה
מקובל לחשוב באופן מאוד פשוט וידוע כי הדלקת הנרות בימי החנוכה היא לזכר הנס שנעשה לעמ"י בימי בית שני כאשר הדליקו את שמונת הנרות במנורת ביהמ"ק מפך אחד קטן שע"פ דרכי הטבע הספיק בכמותו ליום אחד בלבד(וכבר רבו ההסברים לאופן הנס ובספר התודעה ריכז כמה מהם).כך גם כולנו התחנכנו אצל רבקה הגננת כמפי הגבורה שזו הסיבה להדלקת הנרות.המגדילים לחשוב מוסיפים אבן לבניין ויודעים כי ההדלקה היא לא רק לזכר נס הנרות אלא גם לזכר נס נוסף שהיה בזמנם והוא נס הנצחון במלחמה ששוב ע"פ דרכי הטבע כמעט ולא היה סיכוי לנצח הגויים וסייע הקב"ה בעדם וניצחו את הגויים אך עכ"ז עדיין מקובע במחשבה כי עיקר הזכרון בהדלקת הנרות הוא לזכר נס הדלקת הנרות.
והנה כאשר ניגשים למקורותינו נראים הדברים קצת אחרת.
שואלת הגמרא: "מאי חנוכה" היינו לזכר מה עושים את ימי חנוכה?
וממשיכה הגמרא לפרט את נס הדלקת הנרות כאמור וכידוע ובחטף מזכירה גם את נס הנצחון כאירוע סיבתי להדלקה.בפשטות ע"פ הגמרא מה שמקובל לחשוב כדלעיל הוא הנכון אלא שמיד שואל המהר"ל: תמוהה הגמרא שבשלמא אם תקנת חז"ל היתה רק להדליק הנרות לזכר נס ההדלקה ניחא אבל התקנה היא הלל והודאה שבאים לידי ביטוי בתפילה ובברהמ"ז ועוד...?! כמו"כ ממתי שמענו שיש לתקן הלל והודאה לקב"ה על מצוות אדרבה הלל והודאה מתקנים על נס הצלה כידוע ממס′ מקורות בגמרא?!
ראיה נוספת מביא המהר"ל מנוסחת תפילה בא לא מוזכר נס ההדלקה אלא רק נס הנצחון(נוסחא זו קיימת היום אצל חלק מהתימנים המתפללים בנוסח המכונה "בלדי")!!
ולכן מסיק המהר"ל – עיקרו של נס ההדלקה הוא לזכר נס הנצחון וכל נס ההדלקה שנעשה הוא בגלל שהיה פתח לאמר כי נס הנצחון לא היה על טבעי אלא בדרך הטבע נצחום לכן עשה הקב"ה נס על טבעי להורות כי גם נס הנצחון שהוא עיקר העניין בימים חשובים אלו היה בדרך על טבעית ולא בדרכי הטבע.
לפיכך,נשתדל בעז"ה למרכז מחשבותינו בימי חנוכה הבעל"ט סביב העניין העיקרי האמור ונזכה להודות,להלל,לשבח,לפאר ולרומם את רבש"ע על הנס הגדול שעשה לאבותינו.
חנוכה שמח!!!
