"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא′,א′)
שאלו חז"ל מה הכוונה של המילה הלכאורה מיותרת "לפניהם" הרי לא נאמר שמשה רצה לשים את דברי התורה האלה לפני מישהו אחר?
וכבר דרשו חז"ל מילה זו בכל מיני מקומות בש"ס כגון: להשוות גברים ונשים לכל הדינים שבתורה, וכן לפני דיינים ולא לפני הדיוטות כלומר ללמד את הדיינות רק לדיינים כי רק הם רשאים לדון, וכו′.
ואולם ניתן לומר פה פירוש נוסף:
משה נמצא בשמים בשעה שנאמרת לו פרשה זו וכנראה ששם הוא לומד צדק מוחלט מהו, וכמה יש אמת מוחלטת בדל דין ודין מדיני התורה, וכעת הוא צריך ללמד את הכול לבני ישראל, בשר ודם, ובא הקב"ה ואומר לו עד עכשיו ראית את כל הצדק והאמת המוחלטים, כעת כשאתה יורד לעולם, שם אלו הדינים שתיתן להם, כי הדיין ככל שיהיה גדול הוא רק אדם וידיעתו ויכולתו הן מוגבלות, לכן גם הדינים שלהם מוגבלים בהתאם, אך אל דאגה, בכל מקרה בית הדין של מעלה ישלים את כל מה שאי אפשר לדון כאן למטה ואכן כמו שאומרת המשנה באבות "לא עליך המלאכה לגמור"(אבות ב′,טז′) כל אחד ואחד בעולמינו עושה כמיטב יכולתו ולפי ראות עיניו, בין לטוב בין למוטב, וגם אם בעולם הזה לא זוכה על כך לכל מה שמגיע לו, בסופו של דבר בית הדין העליון ישלם לו כגמולו בעולם הזה ובעולם הבא.
שבת שלום
-----------------------------------------------------------------------------------------------------
"כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה.. חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" (שמות כא, לז)
מביא רש"י דברי ריב"ז שנזקק לשאלה מדוע שונה דין השור, עליו משלם הגנב חמישה בקר, מדין השה, עליו משלם הגנב ארבע צאן:
"אמר ריב"ז חס המקום על כבודן של בריות. שור שהלך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו משלם ה′, שה שנושאו על כתפו משלם ד′ הואיל ונתבזה בו."
ניתן לעמוד כאן על גודל ערכן של הכבוד והבזיון, שאפילו גנב פושע שנתבזה בפשעו נחשב לו הדבר לחלק מעונשו ומנכים לו על כך מענשו. יוצא שאדם שעושה עבירה ומתבזה בכך אין עוונו גדול כ"כ כמו מי שעושה העבירה ללא בזיון. מכאן הדרכה למי שאנוס לעשות עבירה יעשנה בבזיון ומתוך הכרח ולא מתוך כבוד וזריזות, דבר הממעט את ענשו.
ניתן גם ללמוד מכאן גם על גודל שכר המצווה הכרוכה בבזיון. הסבא מקלם למד מכך שאם חסה התורה על הגנב בגלל צערו, כל שכן שרב שכרו של המצטער לקיים מצוה. כך ניתן להבין את התפארותו של דוד המלך ביחס לשאר המלכים: "כך אמר דוד לפני הקב′′ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה" (ברכות ד.).
כ"כ ניתן לשער את גודל שכרם של אותם ′הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים′, שככל שבזיונם יהיה רב יותר כך גם ירבה השכר השמור להם.
שבת שלום!
-----------------------------------------------------------------------------------------------
" ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
חז"ל דורשים (מובא ברש"י פסוק א′) " לפניהם- ולא לפני גוים... שהמביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את ה′ ומייקר שם האלילים להשביחם.."
הגמרא בסנהדרין דורשת מהפסוק" ועשית הישר והטוב" שהדיין מצווה להציע בפני בעלי הדין פשרה לפני הכרעת הדין, ושני בעלי הדין צריכים להסכים, וכן שהדיין צריך לברר היטב את הדין ולשמוע באופן נפרד והוגן את שני בעלי הדין. הגמרא אף מביאה מקרים שבהם הדיינים עשו עצמם כועסים וזרים לבעלי הדין ובלבד שאף אחד לא יחשוב שהוא בטוח יצא זכאי בדין.
בעל הטורים על הפסוק כותב שהתורה רמזה את ההנחיות הנ"ל לדיין, בראשי תיבות של כל מילה בפסוק:
ו-א-ל-ה = וחייב אדם לחקור הדין.
ה-מ-ש-פ-ט-י-ם = הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.
א-ש-ר= אם שניהם רוצים.
ת-ש-י-ם = תשמע שניהם יחד מדברים.
ל-פ-נ-י-ה-ם = לא פני נדיב יהדר.התנכר מהם.
וכן יש רמז נוסף בסופי תיבות: ואלה המשפטים אשר תשים -ס"ת מרמה – שאם יבוא דין מרומה לפני הדיין יחקור וידרוש כדי להוציאו לאמיתו.
שבת שלום.
שבת שלום!
-----------------------------------------------------------------------------------------------
" ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
חז"ל דורשים (מובא ברש"י פסוק א′) " לפניהם- ולא לפני גוים... שהמביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את ה′ ומייקר שם האלילים להשביחם.."
הגמרא בסנהדרין דורשת מהפסוק" ועשית הישר והטוב" שהדיין מצווה להציע בפני בעלי הדין פשרה לפני הכרעת הדין, ושני בעלי הדין צריכים להסכים, וכן שהדיין צריך לברר היטב את הדין ולשמוע באופן נפרד והוגן את שני בעלי הדין. הגמרא אף מביאה מקרים שבהם הדיינים עשו עצמם כועסים וזרים לבעלי הדין ובלבד שאף אחד לא יחשוב שהוא בטוח יצא זכאי בדין.
בעל הטורים על הפסוק כותב שהתורה רמזה את ההנחיות הנ"ל לדיין, בראשי תיבות של כל מילה בפסוק:
ו-א-ל-ה = וחייב אדם לחקור הדין.
ה-מ-ש-פ-ט-י-ם = הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.
א-ש-ר= אם שניהם רוצים.
ת-ש-י-ם = תשמע שניהם יחד מדברים.
ל-פ-נ-י-ה-ם = לא פני נדיב יהדר.התנכר מהם.
וכן יש רמז נוסף בסופי תיבות: ואלה המשפטים אשר תשים -ס"ת מרמה – שאם יבוא דין מרומה לפני הדיין יחקור וידרוש כדי להוציאו לאמיתו.
שבת שלום.
