א' אלול ה'תש"עז 23/08/2017
שם משתמש
סיסמה

פורים - ערים המוקפות

ערים מוקפות חומה
 
בחסדי ה′ יתברך חזרנו לארצנו. כיום בארץ ישנם כמה ערים וישובים שישנו ספק האם היו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון. ננסה לדעת בערים המסופקות.
אנחנו מבחינים בין ערים שהיו מוקפות מימי יהושע בן נון לערים אחרות. היחוד של הערים המוקפות נעשה כדי לחלוק כבוד לא"י שלא תהיה שושן חשובה יותר מערי א"י.
 
ננסה לגעת בדין הערים המסופקות
הגמרא במגילה ה: דנה לגבי העיר טבריה. חזקיה היה קורא מגילה גם בי"ד וגם בט"ו מהספק אם היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. שואלת הגמרא שהעיר רקם היא טבריה מוזכרת בתנ"ך בספר יהושע. מה הספק א"כ? עונה הגמרא שהספק בטבריה התעורר כיון שיש בה דבר יחודי- היתה מוקפת משלוש עברים חומה והצד הרביעי הוא הים. כיון שהחומה לא שלמה הסתפק חזקיה אם להגדירה כעיר המוקפת חומה מימי יהושע בן נון. הגמרא מסבירה גם שהספק של חזקיה הוא מהי ההגדרה של ערי הפרזים במגילה שקוראים בי"ד, האם כעיר שיש לה צד גלוי ואז טבריה נחשבת פרוזה, או כעיר שמוגנת ואז טבריה נחשבת מוקפת חומה.
הגמרא ממשיכה בסיפור על רב אסי שהתלבט על העיר הוצל אם מוקפת חומה מימות יהושע בן נון ולכן קרא מגילה בי"ד ובט"ו. כאן ההתלבטות נוגעת לענייננו כיון שמדובר בעיר שספק אם היתה מוקפת חומה בימי יהושע בן נון.
 
נשאלת השאלה על אילו ערים להשליך את הספק, האם על סתם עיר שאני לא יודע מתי נוסדה או רק על עיר שקיים דיון לגביה אם היתה מוקפת חומה או לא ולא על סתם עיר.
הב"י בשם הר"ן אומר שרק בערים כמו "הוצל" שהתלבטו ונחלקו האם היתה מוקפת חומה ישנו ספק הלכתי האם יש לקרוא בה בי"ד או ט"ו. הגדרה זו של הב"י מורידה ערים רבות מרשימת הערים המסופקות.
הלבוש והשל"ה לעומת הב"י אומרים שכל הערים באירופה לא מסופקות כיון שההתישבות באירופה החלה רק לאחר ימות יהושע בן נון. יוצא מדבריהם שעיר שהיתה קיימת בימי יהושע אפילו אין עדות שהיתה מוקפת חומה יש להסתפק בה. וכ"פ המשנ"ב, שבאירופה אין ספק רק כי ידוע שלא היו קיימות בימי
 
הר"ן בשם הגאונים והרשב"א כותבים שעיירות המסופקות הולכים בהן אחר הרוב וקוראים רק בי"ד. ואפילו במקרה של ספק שקול, ספק דרבנן לקולא. מכאן שסובר הר"ן שקריאת המגילה מדרבנן.
איך הגאונים עשו כנגד חזקיה ורב אסי שקראו בי"ד וט"ו? מתרץ הר"ן שהאמוראים בגמרא נקטו במנהג חסידות.
הרמב"ם (1)הכריע בשונה מהר"ן. הרמב"ם בניגוד מהגאונים למד מהגמרא שעיקר הדין הוא שבעיר המסופקת יש לקרוא בשני הימים. וכ"פ המאירי, הטור והשו"ע.
הסבר לדבריהם נמצא בדברי הטורי אבן על הר"ן שאומר שדברי קבלה יש להחמיר בספקן כמו בדאורייתא. ראיה לדבר מצוי בדברי הב"י שאומר שהקבלת פני רבו הוא מתקמת נביאים ותקנות נביאים ספקן כספק תורה.
 
ברכה על הקריאה בספק
לפי הר"ן שאומר שבספק הולכים אחר הרוב וקוראים בי"ד, ברור שהברכה תיעשה בי"ד עם הקריאה.
למ"ד שקוראים בשניהם נשאלת השאלה האם לברך בכלל מספק, ואם כן באיזה יום.
נחלקו הראשונים בדבר:
1.       ר"ן- מברכים וקוראים בי"ד.
2.       ר′ יחיאל בן הרא"ש (2)- מסתבר שיקראו בלא ברכה בשני הימים כיון שבכל יום יש ספק ברכה לבטלה. כיון שברכה לא מעכבת הקריאה לא יברך.
3.       מהרש"ל (3)- מה שונה ספק פורים מיו"ט שני של גלויות שמספק מברכים את כל הברכות פעמיים? גם בפורים מברך מספק!
מתרץ המג"א שדווקא על מצווה שתקנו החכמים לעשות מספק מברכים, שהרי תקנו חכמים מראש שיברכו ואין כאן ספק דרבנן. אבל אם הספק הוא האם לעשות את הדבר לא מברכים כיון שחכמים לא תקנו כאן על ספק.
4.       רמב"ם- שיטת ביניים. מצד הקריאה יקראו בשני הימים, מצד הברכה יברכו בי"ד כמו רובא דעלמא. וכ"פ בשו"ע( 4.) שאלו האחרונים על שיטת הרמב"ם ובעקבותיה פסיקת השו"ע. מדוע הרמב"ם פוסק שמספק נקרא בשניהם אך לא נברך בשניהם? ואם תחשוש לברכה לבטלה מדוע מברכים בי"ד? והרי ספק ברכות לא יברך!
הגר"א מסביר שמברך בי"ד כיון שפסק הירושלמי שאף בני כרכין יוצאים בדיעבד יד"ח אם ברכו בי"ד, ולכן מברכים רק בי"ד ולא בט"ו. בי"ד אין ספק והברכה בטוח אינה לבטלה. משא"כ בט"ו.
הרב צבי פסח פרנק שואל על הגר"א שלשון הרמב"ם היא "שהוא זמן קריאה לרוב העולם", דבר שאינו מורה על אבסולוטיות של יום י"ד. הרב פרנק מציע הסבר אחר והוא שהרמב"ם מכריע את הספק. הרמב"ם מכריע שמברכים בי"ד ע"פ רוב העולם וכיון שכך אין בזה ספק. אלא כשמגיע ליום ט"ו קורא שוב מספק ובספק ברכות לא מברכים.
 


[1] הלכות מגילה פ"א, הי"א
[2] מובא בטור
[3] מובא במג"א
[4] תרפח סעיף ד