טו' אלול ה'תש"עט 15/09/2019
שם משתמש
סיסמה

דברים על פרשת תרומה

בפרשתנו אנו עסוקים בציווי הקמת המשכן "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" , למרות שע′פ סדר סיפור הדברים של התורה סיפור המשכן קודם לחטא העגל , ע′פ הסדר הכרונולוגי החטא היה קודם וכך מביא רש′′י בפירושו וזה לשונו:" אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן:"
מבלי להכנס לדיון האם ציווי המשכן הוא בגלל חטא העגל או למרות חטא העגל , אין ספק כי בעקבות החטא תכניות המשכן השתנו .
נעמוד על כמה הבדלים:
-          לפני החטא בציווי ה′ נאמר "מאת כל איש תקחואת תרומתי" היינו גם ערב רב, ובציווי משה לאחר החטא נאמר "קחו מאתכם" ואומר הזוהר (פרשת פנחס) מאתכם ולא מערב רב , כלומר לפני החטא גם ערב רב אמורים היו להשתתף בבניית המשכן ואחרי החטא התכנית השתנתה והערב רב לא היו שותפים למהלך.
-          הבדל נוסף: מביא הספורנו בסוף הפרשה הקודמת כי לפני החטא העבודה אמורה הייתה אמורה להיעשות ע′′י הבכורות ולאחר החטא בכהנים בלבד .
-          עוד מביא הספורנו (פרק כ′ פס′ כא) לפני החטא "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ " לאחר החטא "ויקחו לי תרומה ..זהב וכסף.." וזה לשונו - כלומר שלפני החטא לא היה צריך לעשות היכלות של כסף וזהב ואבנים יקרות ..אבל יספיק מזבח אדמה .   
מה פשר השינויים הללו? נראה לומר כי לפני החטא המשכן שימש כמקום אוניברסאלי , כלל עולמי, לכן גם ערב רב שותפים לו ולכן בעובדתו לא נתייחד שבט אחד בלבד אלא נציגים מהאומה כולה בבחינת ממלכת כהנים וגוי קדוש , אך לאחר החטא הוברר כי דרך השפעתו של עמ′י בעולם איננה דרך עירוב של תרבויות העמים בתוכם (שהרי זה הוביל לחטא העגל בעקבות הערב רב) אלא דווקא מתוך התכנסות פנימה ומתוך כך להשפיע החוצה עד למצב של "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְקֹוָק לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד:"  
 
אולם בחטא העגל הוברר עניין נוסף כי עמ′י מחפש את היופי וההדר החיצוניים כפי שבא לידי ביטוי בעגל הזהב וכיוון שכך לא שייך להשאיר את ציווי המשכן כ"מזבח אדמה" שחסר את אותו יופי חיצוני , ולכן הציווי השתנה ל"ויקחו לי... זהב וכסף" .
 
לכאורה קשה לדמיין תיקון לחטא נורא כזה שהגמ′ בשבת משווה אותו לבגידת הכלה תחת החופה , אך הפלא ופלא הקב′′ה לוקח את אותה נטייה שגרמה לחטא ומטהר אותה , אותו דחף שגרם לעמ′י לעשות את העגל זהו אותו דחף שמוביל לבניית המשכן בבחינת איזהו הגיבור הכובש את יצרו – דייקא הכובש ולא מכלה אותו .   
 
נלמד אנו מתוך ההסבר הזה כי יש בנו כוחות שיכולים להתגלות בצורות שונות , חלילה כברק חיצוני של זהב העגל אך גם כזהב המנורה , מטרתנו לנתבם כראוי ולהשתמש בהם בתבונה .