ו' סיון ה'תש"עח 20/05/2018
שם משתמש
סיסמה

חווית הפורים בשואה

ב"ה
במוצש"ק אור ליום י"ב באדר ב′ התשס"ג שלום רב לאוהבי תורתיך.
שמעתי בעניין רב, כמו תמיד, את השיעור אשר מעכ"ת נתן ביום ששי בהלכות משלוח מנות איש לרעהו בפורים.
בעקבות אותו שיעור יורשה לי להמציא למעכ"ת קטע מתוך זכרונותי אשר כתבתי  כלהלן:
כאשר החזית ממזרח התקרבה בחורף התש"ה אל מחנות אושוויץ העבירו את האסירים מערבה לגרמניה ולאוסטריה. את האסירים מהמחנה איינטראכטהיטה (Eintrachthütte) בקרבת העיר קטוביץ, בו הייתי אז, העבירו למחנה מאוטהאוזן, שהיה אחד המחנות הגרועים ביותר ואשר הוגדר על ידי "יד ושם" כ"מחנה ריכוז וכליון". ימים מספר אחרי שהגעתי למאוטהאוזן קבלתי דלקת של החניכיים שהתפשטה בכל הפה ושלחו אותי למחנה החולים – שם היתה תופת ממש. שכבנו שם לגמרי ערומים בלי שום טיפול רפואי בתוך לכלוך והמכה השלישית והרעב גורמים לתמותה רבה, יום יום הוציאו מאותו צריף 50 – 60 נפטרים מאפיסת כוחות ומהמחלות שלא טופלו.
בהיותי במחנה החולים של מאוטהאוזן, הייתי בתקופה מסויימת בשכנותו של הר"ר פנחס, בן הר"ר הלל וויינברגר הראב"ד של קהילת דונאסערדאהעי (Dunaszerdahely)בסלובקיה. בוקר אחד אמר לי ר′ פנחס "פורים היום" ומתחיל לקרוא בע"פ קטעים ממגילת אסתר. אח"כ כשהביאו את מנת הנוזל העכור שנקרא מרק, אמר לי שוב ר′ פנחס "היום פורים" ומושיט לי כף מרק ואמר "זה משלוח מנות שלי" אמרתי לו מה אני יכול לתת לך משלוח מנות, אז אמר לי ר′ פנחס "אם אתה רוצה תן לי כף מרק משלך". לא הבנתי אז מה ההגיון בהחלפת כפות המרק, אבל עשיתי כפי שאמר לי ר′ פנחס. לפני שלוש שנים בשיעור הדף היומי של הרב יהושע כהן שליט"א ולפני שנתיים למדנו כאן בקרני שומרון בכולל של הגמלאים את מסכת מגילה ושם בדף ז עמוד ב למדנו "אביי בר אבין ור′ חנינא בר אבין מחלפין סעודתייהו להדדי" כדי לקיים מצוות משלוח מנות. כשלמדנו את זה נזכרתי בר′ פנחס וויינברגר שכנראה זכר את הגמרא הזאת בפורים התש"ה במאוטהאוזן ולכן הציע לי להתחלף בכפות המרק. כעבור ימים מספר הפרידו בינינו ולא ראיתי את ר′ פנחס רק כעבור כמעט שנה, בחורף התש"ו כשלמדתי בישיבת ויז′ניץ בגרויסווארדיין ביקר ר′ פנחס באחת השבתות בישיבה, ניגשתי אליו והזכרתי לו כי היינו יחד במאוטהאוזן והוא שמח לראות אותי.
בהוקרה ובברכה                                יצחק גרשוני