פרשת ויקהל

שני המוקדים העיקריים שאנו מוצאים בפרשתנו הם:

א.      התרומה שהעם הרים למען המשכן.

ב.      ולעומת זאת הדקדוק הגדול בהכנת כל חלקי המשכן.

ניתן לראות בצורה מדהימה את ההִתרמוּת הגדולה שהעם עשה בהבאת כל החומרים למעשי המשכן. מדגישה התורה בפירוט רב יחסית את התרומה שכל אדם מישראל תרם בחלקו. כל איש ואישה נתן את חלקו בתחום שהוא יוכל לתרום בצורה הגדולה ביותר.

מאידך גיסא עיקר הפרשה עוסקת בפירוט גדול בעשיית המשכן בכל הצדדים הכי קטנים ע"פ הוראת ה′. כל חלק הכי קטן במשכן בא בהוראת ה′ לגבי מידותיו ואופן עשייתו וכך אנו מוצאים לגבי גודל היריעות ומספרם וכן האופן המיוחד שהם חוברו. כמו כן ניתן למצוא ביתר חלקי המשכן למשל הקרשים וכלי המשכן כמו המזבח והמנורה.

במבט ראשוני שני המגמות הללו סותרות אחת את השנייה שהרי הרצון הטבעי של האדם רוצה להתפרץ ללא מיצרים וגבולות. השמחה הגדולה לכאורה מגיעה מתוך ההתממשות המלאה של הרצון הטוב של האדם. ברגע שמתחילים להגביל את האדם בכל מיני דקדקת מעשית עד לפרטים הכי קטנים הדבר לכאורה בולם ומתנגד לאותו רצון גדול.

את אותה גישה בדיוק מייצג הפילוסוף בספר הכוזרי לר′ יהודה הלוי. הגישה אומרת שעיקר החיים הם חוקים אנושיים שהאדם בודה לעצמו על מנת לחיות חיים שלמים ומלאים בסיפוק. אם האדם רוצה למלאות את סיפוקו עליו לבדות לעצמו דת.

כאנטיתזה לגישה זו בא ריה"ל ואומר לנו שלא ייתכן שהאדם ידמיין לעצמו דרך לעבודת אלוקים. יש דרך נכונה בעבודת אלוקים. דרך זו היא רק הדרך שאלוקים עצמו מכתיב לנו והיא הדרך הנכונה שבה האדם צריך לילך על מנת להגשים את מהות חייו.
ניתן לראות בעולם את הדקדוק הרב של הקב"ה בבריאה. הרי בוודאי שלא ניתן לדמיין אילו הבריאה לא הייתה מתנהלת ע"פ הדקדוק האינסופי שקבע אותה הבורא. גאונות נפלאה אנו מוצאים בחוקי הפיסיקה, הכימיה והביולוגיה. מגרמי השמיים הכי גדולים עד החלקיקים הכי קטנים באטום מתנהלת הבריאה בחכמה אלוקית עצומה.

כמו שה′ רצה שתהיה בבריאתו דקדקת כזו עצומה ולא ניתן לשאר עולם שלא פועל ע"פ החוקים הללו כך גם יש חוקים רוחניים שפועלים בעולם ע"פ רצון ה′ ולא ניתן לשנות זאת. ייסוד זה אומר רמח"ל בדרך ה′. לפיכך יש דרך ברורה שהקב"ה רוצה מאיתנו והיא יורדת עד הפרטים הכי קטנים שאנו מוצאים במשכן. אם אדם ירצה לפעול ע"פ רצונו הפרטי בדרך שהוא בודה לעצמו הוא הולך נגד החוקים המטאפיסיים של העולם. כמובן אדם זה ינחל כישלון גדול באותה מידה כמו שינסה לפעול נגד החוקים הפיסיים של העולם.

למרות זאת יש יתרון עצום לרצון האנושי שהזכרנו קודם לכן שרוצה התרחבות ללא גבולות. את הרצון הזה צריך להכניס אל תוך הדרך האלוקית. אינו דומה אדם העושה את רצון ה′ מתוך כפייה וחוסר רצון לאדם שפועל מתוך מימוש עצמי. כמו שמבאר הרמב"ם על הפסוק בדברים פרק כ"ח "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב..." שאדם שלא עובד ה′ בשמחה בא בתביעה גדולה מה′ שהרי מעשיו קלושים.

לפיכך בפרשתנו אנו מוצאים איחוד נפלא שמאחד את שני המגמות הללו. בבסיס הכול עומדים החוקים האלוקיים שאנו מחויבים אליהם וצריכים ללכת בדרכם. כמו שאנו רואים, חוקים אלו יורדים עד הפרטים הכי קטנים של עבודת ה′ כמו מבנה המנורה. כאשר אדם משכיל זאת ופועל דרך התורה המנוף הכי גדול להתעלות הוא כאשר הוא בא עם רצון עצמי מאוד גדול של התנדבות. כאשר האדם פועל עם מנוע חזק של רצון גדול אך פועל בתוך המסגרת האלוקית אדם זה יגיע אל פסגת הדרך האנושית שה′ ייעד בעולמו.

ניתן לקרוא גם בדף הפייסבוק של הישיבה! עשו לנו לייק! https://www.facebook.com/hesder.karnash