קרני שומרון. יום ראשון, לסדר: "וסמכו זקני העדה..." ("ויקרא").
ל′ באדר א′, א′ דר"ח אדר ב′. שנת "תחיו ימים רבים!" (תשע"א)
הלכות פורים שחל במוצש"ק (תשע"א)
א. סדר התפילה
ספרדים: "למנצח על איילת השחר..." (תהלים כב)
בתפילת שמו"ע: "אתה חוננתנו", "על הנסים".
לאחר שמו"ע: חצי קדיש, "שובה", "ויהי נעם", "יושב בסתר...", "ובא לציון
גואל" עד "ואתה קדוש".
גואל" עד "ואתה קדוש".
מדליקים נר ומברכים: "בורא מאורי האש".
קריאת המגילה. בברכת "שהחיינו" מכוונים על כל מצוות היום.
לאחר הקריאה: "ואתה קדוש", קדיש "תתקבל", "שיר המעלות לדוד: לולי
ה′..." (תהילים קכ"ד) "שיר למעלות אשא עיני..."(תהילים קכ′א) קדיש יתום,
ה′..." (תהילים קכ"ד) "שיר למעלות אשא עיני..."(תהילים קכ′א) קדיש יתום,
"ברכו", "עלינו לשבח.
אשכנזים: "והוא רחום", "ברכו", תפילת ערבית: "ואתה חוננתנו", "על הנסים".
לאחר שמו"ע: קדיש "תתקבל", קריאת המגילה.
"ויהי נעם", "ואתה קדוש", קדיש יתום, "עלינו".
ב. ברכת "בורא מאורי האש"
1- צריך לברך ברכת "בורא מאורי האש" על הנר לפני קריאת המגילה. (פר"ח תרצ"ג
ברכ"י תרצ"ג, א′).
ברכ"י תרצ"ג, א′).
2- אם שכחו לברך לפני הקריאה ונזכרו באמצע הקריאה, יפסיקו בין הפרקים, או בין
פרשה לפרשה. ("מועד לכל חי" סי′ ל"א, אות ע"ח).
פרשה לפרשה. ("מועד לכל חי" סי′ ל"א, אות ע"ח).
3- אם לא נזכרו, עד שסיימו את קריאת המגילה, יברכו על הנר, כרגיל, בתוך ההבדלה.
(שו"ת "רב פעלים" ח"ב, או"ח סו"ס י"ד).
ג. קריאת המגילה
1- אין להביא את המגילה בשבת, מצד איסור הכנה מקודש לחול. (קיצור שו"ע קמ"א,
י"ז).
י"ז).
2- במקום הצורך, ניתן להביאה לאחר שקיעת החמה ביום השבת. (עיין רמ"א בסי′ תרס"ז
ומשנ"ב ס"ק ה′).
ומשנ"ב ס"ק ה′).
3- אם אין ברירה, ונאלצים להביא את המגילה בשבת, יש להקפיד לקרוא בה, לעיין בה.
4- ישנו דיון בפוסקים לגבי עצם טלטול מגילה בשבת.(הפר"ח תרפ"ח ו′ אוסר. ובספר
"מטה יהודה" דף נ"ג ע"ד כתב שזהו דוקא כשפורים (משולש) חל בשבת (ט"ו באדר),
אך לא בשבת רגילה.
"מטה יהודה" דף נ"ג ע"ד כתב שזהו דוקא כשפורים (משולש) חל בשבת (ט"ו באדר),
אך לא בשבת רגילה.
ד. ברכת "המבדיל"
כשמביאים את המגילה במוצש"ק לבית הכנסת מברכים: "ברוך המבדיל בין קודש לחל"
בלי שם ומלכות.
ה. שבת "זכור", ערב פורים
אין אומרים "צדקתך" בתפילת מנחה בשבת זו, שהוא ערב פורים. (שו"ע רצ"ב, ב′).
ו. תענית אסתר
מקדימים להתענות ביום חמישי, י"א באדר.
ז. קידוש לבנה
בשו"ת נוב"י מהדו"ק או"ח מ"א כתב להתיר להפסיק באמצע קריאת המגילה, על מנת לקדש את הלבנה, אם זהו הלילה האחרון, וקיים חשש, שעד לסיום הקריאה, יתכסו פני הלבנה בעבים.