כא' שבט ה'ת"שפ 16/02/2020
שם משתמש
סיסמה

החידוש שבמסר קדושים תהיו

ויקרא יט ב′ "דבר אל כל עדת בנ"י ואמרת אלהם קדושים תהיו..."

רש"י מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל...
לכאורה קשה והרי כל התורה נאמרה לכל ישראל כפי שמפרטת הבריתא בעירובין נד: וכפי שהרמב"ם מביא בהקדמה לפירוש המשניות, א"כ מה המיוחד שבפרשה זו?
א. שפתי חכמים הסבירו: ההבדל הוא שאת פרשת קדושים שמעו כולם ביחד ואילו את שאר התורה קבוצה קבוצה. וכן הוא ברא"ם שם.
ב. בעל האור החיים תירץ: השוני פה שאמר את הדברים גם לנשים והטף כמו במעמד סיני.   
וא"כ יש לשאול מדוע דוקא פרשה זו נא′ לכל ישראל? ומה ההבדל בין שמיעה כת כת לכולם ביחד?
כאשר אתה מזכיר את המילה קדושה ישר קופצים ונזכרים בספר תורה, בית מקדש, מדרגת הקדושה של מסילת ישרים. באה התורה לחדש ולומר שהקדושה שייכת לכולם.
המילה קדושה הפותחת את הפרשה חוזרת גם באמצעה "והתקדשתם והייתם קדושים" וכן מסיימת את הפרשה. היא שייכת גם לנשים וטף כפי שהסביר האור החיים הקדוש
וכן כדי שכל כת וקבוצה לא תחשוב שמדברים רק עליה והיא בלבד הסיירת שתהיה קדושה נאמרו הדברים לכל ישראל ביחד שכל אחד יסתכל על חבירו ויאמר אני, אתה באמת...?!
אך התנאי לקדושה זו פשוט הוא – קיום המצוות ולא יותר, ואפילו במצוות דרבנן כמו נטילת ידים ראשונים ואחרונים מגעים לקדושה כפי שלומדת הגמ′ מהפסוק "והתקדשתם והייתם קדושים" ולכן הפרשה שלנו מפרטת מצוות פשוטות ורגילות כמו: כיבוד הורים , שמירת שבת, בין אדם לחבירו וכו′ שכן המצוות הם קדושות ומקדשות את עושיהם "אשר קידשנו במצוותיו"
אך יסוד חשוב זה גם מחייב שכן אם לא מקיימים את כל המצוות אז יש טומאה , התרחקות כמו שמופיע בפרשה על עריות וכו′ ואין מצב באמצע בין הקדושה לטומאה.
ולכן מופיע בזוהר הקדוש "כד הוו מטו חבריה קדישא להאי פרשתא הוו חדאין[שמחים]" שכן לא רק יחידי סגולה יכולים להיות קדושים אלא כל ישראל.
וכנ"ל גם בעבודה המידות שבא אנו נמצאים בימים אלו של ספירת העומר, כדי להגיע לתיקון המידות לא צריך להתנזר, לפרוש מהציבור בהכרח, אלא דוקא בעבודה בין חברים, בקיום המצוות שבן אדם לחברו וכו′ מגיעים לתיקון המידות. וכן אפשרות זו של תיקון המידות והתעלות המעלות התורה והקדושה שייכים לכולם ולא רק לגדולי העולם שנולדו כבר מוכשרים וכבר בגיל קטן ידעו את כל הש"ס וכו′ כפי שמופיע בסיפורי הילדים. סיפורים כאלה לא בהכרח מוסיפים מוטיבציה שכן מלמדים שמי שלא נולד גאון לא יכול להיות קדוש. אלא המדד להצלחה ולהתעלות וקדושה זה העמל, ההתמדה והרצון להתעלות שזה שייך ומצוי בכולם.