טו' אלול ה'תש"עט 15/09/2019
שם משתמש
סיסמה

פרשת תולדות: "שני בנים-שני עמים"

כתב הרב אלימלך בר שאול (בספרו "מן הבאר"), פרשת תולדות היא הפרשה של צער גידול בנים, של אבות ואימהות החרדים לעתיד בניהם ובנותיהם, של תקוות ואכזבות, של כשלונות ונצחונות.
 
אמרו חז"ל במדרש רבה "כל זמן שהיו יעקב ועשו תינוקות של בית רבן, לא היה אדם תוהה על קנקנם ועומד על טיבם, משל להדס ועצבונית (קוץ), שהיו גדלים זה על גב זה, כיון שהגדילו והפריחו, זה נותן ריחו(ההדס) וזה נותן חוחו(קוצו), כך כל שלוש עשרה שנה, שניהם הולכים מבית הספר, ושניהם באים מבית הספר, כיון שהגדילו הנערים ונעשו בני שלוש עשרה שנה, יעקב הולך לבתי מדרשות של שם ועבר ומתנהג בפרישות ובתמימות, ועשו פורש והולך לבתי עבודה זרה ולמנהג של פריצות".
 
שני בנים גדלו בביתם של ההורים יצחק ורבקה, והם שני עולמות, ואת שניהם צריך לגדל ולחנך כבנים לבית אבות, לרוח תורת אברהם:
האחד- יעקב, איש תם, תמים שקט צנוע ומופנם, לא מחפש בעיות והרפתקאות, עושה מה שמבקשים הימנו, יעקב הוא ילד שאוהב בית וחמימות, מסתבר שאם היתה אסיפת הורים בתקופתם , בוודאי שרבקה היתה מקבלת טלפון מהמורה "אינך צריכה להגיע הערב, חבל על הזמן שלך, הילד שלך פשוט מקסים".
 
מצד שני- עשו, גוון עורו, מעיד על הסערות הפנימיות המתחוללות בו, הבית נראה קטן בשבילו הוא חייב תמיד להיות בחוץ, ולא יכול להשאר בתוך מסגרת.
 
וכיצד אם כן, ניתן לגדל ולחנך טיפוסים כה שונים של ילדים בבית אחד?
 
יצחק האב, דואג מאוד לעשו, מנסה בכל דרך לקרבו, מאמין בכל ליבו שעשו הוא צדיק בדיוק כמו שציפה.. ועשו אף "מאשר" זאת באומרו לאביו כל יום "באתי מבית התלמוד"..(תנחומא).
 
אך רבקה האם, "לא תמימה" היא נמצאת בבית רוב היום, וידעת בדיוק מה קורה ומה עשו עושה, במשך שלוש עשרה שנה היא גידלה את עשו עם כל החום והאהבה, אך כעת שכבר גדלו הנערים, היא מכירה בעשו, בבינתה היתירה כי הפליג למרחק גדול מדי, שיוכל עתה לשוב לדרך האמת. וכעת היא פונה בכל נפשה בכדי להציל את יעקב לבל יתרחק גם הוא, כי הכירה ביעקב במידותיו שהוא מקבל תוכחה ומוסר.
 
יצחק פעל בחכמה כאשר לא הרחיק מלכתחילה את עשו אלא האמין בו, בדורנו הרבה מאותם הבנים שהחליטו לחזור אל החינוך שקיבלו בנעוריהם, תלו זאת באוירה החמה שהיתה בבית, וליחס הטוב ולאמון שקיבלו מהוריהם, למרות שבנערותם החליטו לפנות לדרך אחרת.
 
אולם כאמור, רבקה היתה הגורם המאזן בבית, וידעה שצריך לקבל החלטה בחינוך הילדים, ולהשקיע במי שיש סיכוי שיתקדם, ובצער רב מבחינתה החליטה להרפות מהבן שקיבל הרבה בצעירותו, אך לא מראה סימני התקדמות.
 
מעשה אבות סימן לבנים, כאשר באים אנו להתבונן בדרך חינוך ילדינו, הכלל הוא שחכמת האב ובינת האם גם יחד תצלחנה בחינוך ילדיהם, רק אב ואם יחדיו יוכלו למנוע סכנות מבניהם ובנותיהם, רק בידי שניהם כאחד מפתח של ברכה להם ולזרעם עד עולם.