טז' אלול ה'תש"עט 16/09/2019
שם משתמש
סיסמה

לא תחמד

בניגוד למקובל בעולמנו, שהאדם שואף לקבל חופש פעולה מוחלט במעשיו ובהחלטותיו, וזועק חמס כאשר מנסים להגבילו- באה התורה הקדושה וקוראת את האדם לסדר.. מציגה בפניו גדרים וסייגים לבל יפעל ככל העולה על רוחו.
בטעם המצווה כתב ב"ספר החינוך"(מצווה ל"ח)- משרשי מצווה זו, לפי שמחשבה רעה היא וגורמת לו לאדם תקלות הרבה מאחר שיקבע במחשבתו לקחת ממנו אותו הדבר שחמד מתוך אותה תאוה רעה, לא ישגיח בשום דבר, ואם לא ירצה חברו למוכרו יאנוס אותו ממנו, ואם יעמוד כנגדו אפשר שיהרגנו כאשר מצינו בנבות שנהרג כל כרמו שחמד ממנו אחאב.
 
בעל "ספר החינוך" בא לענות על טענה שמושמעת אף בדורנו והיא מה הבעיה לחמוד? הרי אין כאן שום מעשה הכל בלב.. זה בוודאי לא מעשה חמור.
על כך הוא עונה שהאדם חייב לפקח על מעשיו על כל צעד שיעשה ולא לתת דרור למאוויו, קודם שיגיע לידי מעשים שלא יהיה מסוגל לשלוט בעצמו.. עד כדי שיבוא לרצוח את חברו בעבור חמדת הממון או הרכוש..
 
המידות הללו של קנאה ושל חמדה הם יצירת גשר לחטאי האדם.
יש אדם שהוא מאושר בחייו, לא חסר לו כלום, עד שהוא רואה שחברו הגיע להישגים גדולים יותר, ופתאום הוא חש שעדיין חסר לו משהו והוא לא הגיע לשלמות, וכל מה שהשיג אינו שווה בעיניו, ואף מסוגל להרוס את חייו ואת חיי משפחתו בעבור תאוותו- "הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם".
 
על זאת באה התורה ומזהירה אותנו שתחיה עם מה שהקב"ה נתן לך אל תתאווה לא לבית רעך ולא לאשת רעך. אנחנו צריכים להאמין שמה שיש לנו זה מה שמגיע לנו- ומה שאין לנו, זה מה שמן השמים גזרו לנו ועלינו לקבל זאת בשמחה, שהקב"ה נותן לאדם בדיוק את המגיע לו לטובתו, ולכן לא שייך לקנא "ולאכול את הלב".
 
ראיתי פירוש נפלא בשם הרב יעקב גלינסקי: מדוע האריכה התורה בפירוט הפסוק " לא תחמוד בית רעך, אשת רעך, ועבדו ואמתו.. וכו′. לכאורה מספיק היה שהתורה תכתוב "וכל אשר לרעך".
אלא שכאן טמון יסוד גדול בהנהגת חיינו: אדם חומד את בית רעהו- פנטהאוז, וילה , גינה, מכונית מפוארת, מטבח חדש וכדו′. ושואל האדם מדוע אין לי? מדוע מגיע לו ולא לי? אין זה הוגן! היכן היושר? באה התורה ועונה לו: הירגע, אתה צודק. אבל מצד שני, אין זה צודק שתקבל רק את השפע את הוילה ואת המכונית, ויחד עם זאת תשאיר ברשותך את כל השאר: את הבריאות הטובה, את המידות הטובות, את המשפחה המאושרת. אם ברצונך להתחלף עם חברך- קום והתחלף עמו כליל "קומפלט": קח את המכונית שלו עם כאבי הראש, "מרבה נכסים מרבה דאגה", קח את הצרות שיש בביתו, המזג הרע שיש לו.. הכל בכל. זה מה שאמרה התורה " לא תחמוד בית רעך, ושורו, וחמורו,- וכל אשר לרעך" אל תסתכל בפרט כזה או אחר, הסתכל על הכל בכל- וכבר לא תחמוד מאומה.
 
לסיום אביא מעשה שסיפר לי אדם שמשפחתו נרצחה בפיגוע טרור, ואחד מבניו נהיה נכה, ומכספי הפיצויים הוצרכו לקנות לו מכונית מפוארת ומשוכללת. באחד מערבי השבתות ביישובם, בעודו יושב בביתו וסועד את בנו, שמע אדם ברחוב שאומר לחברו "תראה איזה מכונית, הלוואי עלי כזאת מכונית.. כמה הוא מאושר בעל המכונית..", יש מי שחומד עושר כזה? מה הם חומדים? מכונית? האם זוהי פסגת שאיפותיהם בחיים? אמר לי בכאב.. מה שווה העשירות החיצונית החומרית המדומה, מול חיי משפחה מאושרים, שמחה..
 יה"ר שהקב"ה יזכה אותנו לראות את הטוב והעושר האמיתיים בעולם.