 |
|---|
במבט ראשון, הגרלה אינה נראית לנו כדרך שהיא כשרה להכרעה בסוגיות משפטיות. אמנם האמת היא, שלהגרלה יש מקום של כבוד בתוך כלי העבודה של המשפט ושל המשפטן. החכמה היא להבחין בין השימושים השונים של ההגרלה – ולהתאים את השימוש בה אל הנסיבות הייחודיות. כאשר היא מתאימה – אין כמוה לטוב. כאשר היא אינה מתאימה – אין כמוה לשרירות ולאי‑צדק. מה הן אפוא תפקידיה השונים של ההגרלה, הכשר והפסול?
באופן כוללני, צריך להבחין בין שני סוגי הכרעות: חלוקת משאבים ועשיית דין. האחת מבקשת שוויון וצדק חלוקתי. האחרת מחפשת צדק מתקן, ותרה אחר התבונה וההנמקה.
כאשר באים לחלק משאב כלשהו באופן שוויוני, ולא קיימים נימוקים להעדיף חלוקה בדרך זו על פני דרך אחרת, אזי כדאי להפעיל מנגנון הכרעה שהוא "עיוור" כלפי צדדים עצמם. כזו היא ההגרלה. כל תוצאה תהיה צודקת דווקא משום שאין בהליך ההגרלה כל התערבות של התבונה האנושית, ולא שום העדפה של הצד האחד על פני אחיו. כך ההלכה מורה להטיל גורל בין אחים‑יורשים, בהעדר הנמקה להבחין בין היורשים. החוק הישראלי גם פותר כך "תיקו" בבחירות כלליות.
בתי המשפט הביעו סלידה מן השימוש בהגרלה בהקשר של הכרעות שיפוטיות. כאן קיימת ציפייה לתוצאה רציונאלית, מנומקת. קשה לדמיין שופט שמכריע את עובדות המקרה או את חומרת הענישה על פי הטלת מטבע. בתמצית נוכל לומר: הגרלה יכולה לקבוע מה צודק (בתור חלוקת משאבים) אבל לא מי צודק (בתור הכרעה בדין).
ועם זאת, המקרא מספר לנו על הגרלות שנערכו כדי לברר עובדות: יהושע הטיל גורל כדי ללכוד את עכן, המועל מחרם של יריחו; שאול מוצא שבנו יהונתן הפר את השבועה על ידי הטלת גורל ("הבה תמים"). הגורל נופל על יונה, ואנחנו יודעים שבצדק, כפי שיונה עצמו מעיד: "כי בשלי הסערה הגדולה הזאת עליכם". הכיצד?
אין זה אלא משום שגם המקרה אינו "עיוור" על פי התורה אלא הוא עצמו צינור להשגחה הא‑לוהית. לעתים הדבר בא לידי ביטוי על ידי מערכת שלמה של הקודש והמקדש. חלוקת הארץ נעשתה באורים ותומים ו"לפני ה′". כך גם הגרלותיהם של יהושע ושל שאול. ואף הגורל של יום הכיפורים שבמקדש, בו נבחר השעיר האחד ונדחה השני. לא כן בריחתו של יונה. וודאי שלא כן הפור אשר הטיל המן, להבדיל.
המן ביקש להכחיש את ההשגחה הא‑לוהית, בייחוד זו בה מונהג עם ישראל. הוא ביקש להראות שהכל מקרה, ואין הדגמה טובה מכך, לפי מחשבתו הרעה, מאשר הכחדת העם הטוען להשגחה באמצעות ההגרלה האקראית. אך לא כך הדבר. אין דבר המסולק באמת מהשגחתו של ריבונו של עולם, גם לא המקרה. המן חשף באמצעות הפור, הוא הגורל, את ההשגחה והאהבה של ריבון העולמים לכנסת ישראל.
