א' תשרי ה'תש"פא 19/09/2020
שם משתמש
סיסמה

מעלת הבהמות הדקות

כתב רבי יונתן בן עוזיאל: שור- ראוי לקרבן מפני שאברהם כיבד בו את האורחים- אך אין בו מעלה גדולה כ"כ כי היה בו סיפוק צרכיהם הגופנייים והאישיים, של אורחיו של אברהם. אך הכשב והעז ,הבהמות הדקות, יותר מעולים:

כשב- ראוי לקרבן מפני יצחק שהיה ראוי לעולה תמימה

עז- ראוי לקרבן מפני שיעקב אבינו השתמש בגדיים לצורך קרבן פסח.

נמצא שיש מעלה יתירה בהקרבת הקרבנות דווקא מהבהמות הדקות. בכדי שנבין יותר מה המיוחד בבהמות הדקות נביא את דברי המדרש רבה(כז,א)

מעשה באלכסנדר מוקדון שהגיע למדינת אפריקה, יצאו לקראתו תושבי המקום וכיבדוהו בפירות עשוים מזהב.

אמר להם אלכסנדר מוקדון: וכי זהב נאכל בארצכם.(זהב אי אפשר לאכול..)

 אמרו לו: וכי אין אוכל בארצך שבאת לכאן?

 אמר להם באתי לראות איך אתם דנים בארצכם.

בנתיים נכנסו שני אנשים לדין לפני המלך. אמר התובע: קניתי קרקע מהנתבע וכשחפרתי אותה מצאתי תחתיה מרגלית, ואמרתי לנתבע קח את המרגלית היא שלך, כי קרקע קניתי ולא מרגלית..

והנתבע השיב: כשם שאתה חושש מגזל כן אני חושש, וכשמכרתי את הקרקע מכרתי כל אשר בה כולל המרגלית, ואיני מוכן לקבל את המרגלית.

קרא המלך לאחד מהם ושאלו אם יש לך בן, והשיב כן. ואת השני שאל אם יש לו בת, והשיב גם כן בחיוב.

אמר להם, ינשאו הבן והבת והם יקבלו המרגלית.  תמה אלכסנדר מוקדון על זה הדין.. שאלו המלך לאלכסנדר מוקדון האם לא דנתי כראוי? ענה לו אלכסנדר מוקדון שהוא דן כראוי.שאלו המלך וכיצד דנים דין זה בארצכם. השיב אלכסנדר מוקדון מורידים את ראשו של זה ושל זה, והמרגלית תלך לבית המלך..

 מסיים המדרש במשפט תמוה שאומר המלך לאלכסנדר מוקדון: אמר  לו המלך: השמש הזורחת בארצכם והגשם שיורד שם, בזכות בהמה דקה שיש בארצכם, שבזכותם אתם ניצולים. וזה שאמר הכתוב "אדם ובהמה תושיע ה'"- פעמים שהאדם בעולם נושע בזכות הבהמה.."

מהמעשה הנפלא הזה אנו למדים חידוש גדול, שבני האדם נושעים בזכות הבהמות!  ולא סתם בהמות, אלא הבהמות הדקות דווקא. ומדוע?

כאשר אנו מתבוננים בדרכם של החיות רואים שבהמה גסה(פרה שור) אינה גרורה אחר חבירתה, אלא כל אחת הולכת בנפרד- עצמאית ואינה תלויה באחרים- "שלי שלי ושלך שלך". לעומתן, בהמות דקות, הן נגררות אחת אחרי השניה מבלי לשים לב לעצמן- חטיבה אחת, "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד"- הן מייצגות את השיתוף ואת האחווה שאמורה להיות בעולם.

כך נוכל להסביר את השוני בהשקפת העולם בין אלכסנדר מוקדון למלך אפריקי. שבהתחלה רמז לאלכסנדר שאם הוא בא לארצם בשביל ממון, הדבר דומה לאוכל שעשוי מזהב, שלא ראוי לאכילה ולא משנה עד כמה הזהב מזוקק, זאת אומרת שהנאה מהחומר בעולם הזה  היא מוגבלת. אי אפשר גם להנות מאכילת התפוח, וגם להרויח מהזהב שעליו.. במילים אחרות -תסתפק במה שיש לך ואל תחמוד ממון של אחרים.

מה הפתרון שהציע המלך לבעלי הדין? שינשאו זה לזו, כלומר החיבור ביחד, נתינה משותפת, היא זאת אשר גורמת להשקיט  את הטענות. לעומתו אלכסנדר מוקדון בחר להסיר את הראש של שניהם, אין נתינה רק לקיחה. ועל כך אמר לו המלך לאלכסנדר שאתם חיים בזכות הצוותא שיש אצל הבהמות הדקות שדואגות אחת לשניה, והממלכה שלך והעם שלך יזכו לזריחת השמש בעולם ולהתפשטות האור, אך ורק בזכות אימוץ שיטת ההתנהגות של הבהמה דקה ע"י האדם