ט' אב ה'תש"עח 7/21/2018
שם משתמש
סיסמה

הלכות תשעה באב שחל ביום ראשון

א. סיום הסעודה המפסקת:

יש להקפיד לסיים את הסעודה השלישית שהיא הסעודה המפסקת,

לפני שקיעת החמה (19:39) (שו"ע תקנ"ג ס"ב).

למעשה, אין כל הגבלה במהות הסעודה

 (שו"ע תקנ"ב סע' י' ומשנ"ב ס"ק כ"ג).

 

ב. חליצת נעלי עור:

אין לחלוץ נעלים עם שקיעת החמה, אלא יש להמתין עד לאחר צאת הכוכבים (20:09) שכן, אין להראות סימני אבלות בשבת. (רמ"א בסי' תקנ"ג ס"ב משנ"ב שם ס"ק ה',ו'. שו"ת "שלמת חיים" לגר"ח זוננפלד בסי' זכ"ר, שו"ת "יחוה דעת" ח"ה סי' ל"ח).

 

יש לזכור לומר לפני חליצת נעליו: "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

(משנ"ב בסי' תקנ"ג ס"ק ז')

וגם הנשים תאמרנה כן, לפני עשיית מלאכה כלשהי.(משנ"ב תקנ"ו, ס"ק ב')

 

ג. תפילת ליל תשעה באב:

יש להעדיף להתפלל תפילת ליל תשעה באב, חצי שעה אחרי השקיעה:

(20:10), (צאת השבת 20:20) על מנת שהציבור יספיק להחליף בגדים ונעלים. (עיין בשו"ת "יחוה דעת" ח"ה סי' ל"ח).  צריך להזכיר "אתה חוננתנו" בתפילת ערבית של מוצש"ק, כרגיל.  ואם שכח, איננו חוזר וזאת כדין כל שבת, הואיל ואמור הוא להבדיל על הכוס למחרת, במוצאי תשעה באב.(משנ"ב תקנ"ו, ס"ק ב')

לפני קריאת "איכה" מברכים על הנר בלבד, ומי שאיננו מגיע לבית הכנסת מברך על הנר, במקום שהוא נמצא.  וזה כולל גם את הנשים בבית. (הגרש"ז אויערבך זצ"ל בשו"ת "מנחת שלמה" ח"ב, סי' נ"ג ו"הליכות שלמה" פרק ט"ו אות י"ד, ריש עמ' תמ"ו ופרק ט"ז אות ח' ועיין ברכ"י בסי' תרצ"ג). אין אומרים "ויהי נועם" במוצש"ק (שו"ע תקנ"ט ס"ב).

 

ד. הבדלה על הכוס:

במוצאי תשעה באב מבדילים על הכוס ומברכים שתי ברכות בלבד:

"בורא פרי הגפן" ו"המבדיל בין קדש לחול" (שו"ע תקנ"ו ס"א)

מי שפטור מן התענית חייב בהבדלה באותו זמן, שבו הוא מעוניין וצריך לאכול.  אדם זה יכול להוציא באותה הבדלה גם את בניו ואת ב"ב ידי חובת הבדלה ("ברכי יוסף" בסי' תקנ"ו ס"ק ג' בשם "הכנסת הגדולה". ועיין בשו"ת "יחוה דעת" ח"ג סי' מ').

קטנים שהגיעו לגיל חינוך אך אינם מתענים, גם הם, מן הראוי, שיבדילו על הכוס (שו"ת מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון, אות ע"ב)

ואין לחשוש פן ינהגו כן, גם כשיגדלו. שהרי גם גדול שמפאת חולי כלשהו רשאי לאכול, הריהו מחוייב בהבדלה.

 

ה. שבת "חזון"

אומרים בשחרית "אב הרחמים" (אליה רבה בסי' תקנ"ד). וכתב ה"פרי מגדים" בסי' תקנ"ט דיש לומר גם הזכרת נשמות באותם מקומות שמקובל להזכיר נשמות בכל שבת.  וכן כתב המשנ"ב בסי' תקנ"ב ס"ק ל'.

במנחה של שבת אין אומרים "צדקתך" (שו"ע תקנ"ט ס"א ורמ"א תקנ"ב סע' י"ב).

 

ו. קדיש "תתקבל"

בליל תשעה באב, האשכנזים  אומרים קדיש "תתקבל" לאחר תפילת שמו"ע (כ"כ בהג"א בסוף תענית וכ"כ המשנ"ב תק"ט ס"ק ה').

אצל הספרדים ישנם מנהגים שונים.  מומלץ לומר קדיש "תתקבל" לאחר תפילת שמו"ע. וקדיש "דהוא עתיד וכו'" לאחר "ואתה קדוש".

בשחרית  האשכנזים אינם אומרים "תתקבל" בשחרית (רמ"א תקנ"ט ס"ד) והספרדים אומרים (כה"ח תקנ"ט אות ט').

 

ז.ברכת "שעשה לי כל צרכי"

רוב הפוסקים הסכימו שיש לברך ברכה זו גם ביוה"כ ובת"ב. ( עיין "חזון עובדיה" על ארבע תעניות בעמ' שס"א ובהערה שם באות ב')

 

ח. נשיאת כפיים:

האשכנזים אינם נושאים כפיים בתשעה באב.  עיין "דגול מרבבה" בסי' תקנ"ט שנמק זאת משום שתשעה באב אסור בשאלת שלום.  ויש שנמקו זאת משום שהכהן אבל, כביכול, ועוד מצאו סימוכין לכך ככתוב: "ובפרשכם כפיכם, איני שומע".

הספרדים נושאים כפיים כרגיל ("חסד לאלפים" קכ"ח, י"ח).

 

ט. "עננו"

מנהג ספרדים לאומרה בכל התפילות (שו"ע תקס"ה ס"ג).

והאשכנזים אומרים רק במנחה. והש"ץ  מתחיל בחזרת שחרית, ואגב, חלק מבני עדת תימן אומרים "עננו" בערבית גם בשאר תעניות ציבור ולכאורה, כן משמע גם מלשון השו"ע.  (ועיין שו"ת "יחוה דעת" ח"ג סי' מ"א).

 

י. "נחם"

הספרדים אומרים בכל התפילות. (שו"ע תקנ"ז ס"א). והאשכנזים יוצאים ביד רמ"א שפסק שם שיש לומר זאת  רק במנחה.

נוסח "נחם": "מנחם ציון בבנין ירושלים" לבל יסיים בתרתי.  (עיין "שלמי ציבור" דף קל"ב ע"ב ו"יביע אומר" חלק ו' יו"ד ריש סי' ח"י). הרמ"א פסק בסי' תקנ"ז שמי שאוכל בתשעה באב בהיתר, יאמר "נחם" בברכת המזון.  אך הגר"א חלק על הרמ"א בזה, שכן זוהי תקנה לתפילה ולא לברכת המזון, ואין זה דומה ל"יעלה ויבוא" למי שאוכל ביוה"כ (עיין שו"ת "יחוה דעת" ח"א עמ' קכ"ה, שמוטב שלא לומר "נחם" בברהמ"ז, ועיין משנ"ב תקנ"ז ס"ק ה' וב"שערי תשובה" בסי' תקנ"ז). ואולם, גם מי שאוכל בת"ב, אומר את תפילת "נחם" בתפילתו אך איננו אומר "עננו".

 

י"א. תפילין בתשעה באב

השו"ע קבע בסי' תקנ"ה ס"א שהמנהג הוא שלא להניח תפילין בתשעה באב בשחרית ואף גם לא טלית, כי אם במנחה וכך נוהגים האשכנזים, בעיקר, ועוד חלק מעדות ישראל.  ברם, מנהג ירושלים הוא להניח תפילין כרגיל, כבכל ימות השנה ("כף החיים" תקנ"ה, ד' "חסד לאלפים" סי' ל"ח).

 

 

יהי רצון, שנזכה, עד מהרה, למימוש הכתוב:

"יהפוך ה"א לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה"א!"

                             (דברים כ"ג, ו')

 

 

ונסיים בברכת

"ברוך מנחם ציון בבניין ירושלים".