תשובה:
הברכה והשלום
ראי משנה באבות (פרק ה' משנה כא'): "הוא היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות...". יום הבר מצוה כשמו כן הוא הבן נכנס לעול מצוות, ועל כך חוגגים.
ומובא בזוהר הקדוש: "וכן אמר ר' יוסי מתליסר שנין וליעלא (מגיל 13), חובתא על צדיקיא למעבד ההוא יומא חדוותא דליבא, כיומא דסליק לחופה (חובה לעשות יום שמחה ביום ההוא כיום הכניסה להחופה)" ובהמשך מסופר על התנא רבי שמעון בר יוחאי (מעל 1900 שנה): "רבי שמעון בר יוחאי זמין למארי דתיובתא ומארי דמתניתא למיכל בסעודתא רבת' דעבד בר מצוה לבריה רבי אלעזר (הזמין את הרבנים לסעודה כשעשה בר מצוה לבנו) וחפא לביתיה במאנן דיקר ואותיב לרבנן בהאי גיסא ובהאי גיסא והוי קא בדח טובא, א"ל רבנן מאי בדיחותא דמר ביומא דין יתירה משאר יומין (שאלו אותו החכמים למה אתה כ"כ שמח היום), א"ל רשב"י דיומא דין נחתין נשמתין קדישא עילאין בד' גפין דחיותא לברי ר"א ובהלולא דא חדי בדיחותא שלימתא (אמר להם שהיום בנו זוכה למעלה רוחנית גבוהה וזוכה להתעלות זה יום של שמחה שלימה)".
לא הבנתי מה הכוונה טקס- האם זריקת הסוכריות או המסיבה באולם וכו', יתכן וזה הונהג לפני כמה מאות שנים. באופן כללי העולם עבר שינויים וחוגג כמעט כל דבר (כגון יום נישואין, יום הולדת, יום המשפחה, יום האם, יום...) יתכן ואחד מהם הוא צורת ההחגיגה שיש היום, למרות שהחובה והמנהג לחוגג את יום בר המצווה יש לו סימוכים רבים בחז"ך.
אך ליצור השוואה להתקדמות ולרפומים אלו דברים חסרי שחר.
הרפורמים זוהי תנועה חסרת בסיס וקשר לתורת ישראל, הדמיון שלה רב יותר לנצרות מאשר ליהדות. הניסיון לקחת את התורה שבכתב ללא המסורת של התורה שבעל-פה הוא עקום ומשונה מיסדו (הרי שום הלכה לא ניתן לקיים רק לפי התורה שבכתב כגון: 1. לא תרצח- מה הכוונה לא לרצוח, האם כאשר אדם רוצה להרוג אותי אסור להרוג אותו כדי להינצל, האם לא הורג מקק זה כלול ברצח. 2. אפילו המצווה שהרפורמיות זועקות ומקיימות- הנחת תפילין, איך הם יודעים מה הכוונה תפילין, הרי לא כתוב בתורה מה הצורה של התפילין ומה הפרשיות שיש בתוך הבתים של התפילין, מצוינת רק המצווה להניח תפילין על היד ובין העיניים, דבר שבמסורת ישראל מוסבר היכן המקום המדיוק. וכך כל מצווה ומצוה נתונה לפרשניות רבות ומשונות ולעיתים אף עקומות ללא המסורת של עם ישראל שעברה מדור לדור ומאב לבן, לא ניתן לקיים כלום).
נכון שהיום ישנו רצון ואולי גם צרוך להתחדש ולשדרג כל דבר ולכאורה ליצור יהדות מתקדמת, אבל לצערנו המציאות הפוכה. בארה"ב התנועה הרפרמית מגיירת ומחתנת כל מי שמעוניים וכתוצאה מכך ישנה התבוללות עצומה כיון שגויים רבים מצהיריים שהם יהודים ומתגיירים ובפועל הם נותרים גויים וכן מחתנים יהודים עם גויים וממש הרס הדת.
היהדות החזיקה כנגד כל הסיכויים בכל הגלויות בגלל שהיא הקשיבה לרצון הבורא, איך הוא רוצה להנהיג את העולם בעזרת ההלכה. כיום הרפורמים מקשבים בעיקר ללב שלהם וממילא מנסים להשליך על המציאות ועל התורה כיון שכל אדם יכול לפרש את התורה כרצונו וכך לנהוג.
אמת שהיהדות מתקדמת אבל קומה על גבי קומה, ההלכה נוגעת גם במציאויות המורכבות שיש היום בכל תחומי החיים, בכלכלה, ברפואה, בחקלאות, בחינוך ועוד ועוד. אבל הרפורמה לא בונה קומה גבוה יותר אלא עוקרת את כל אשר היה לפניה ומתימרת להיות חלופה לכל אלפי הדורות הקומות של עם ישראל (בדומה למה שהנצרות עשתה, לקחה את התורה והוסיפה ברית חדשה ופרשה ונהגה כפי רצונה במנותק מתורת ישראל ומנהגיהם, וגם הם בתחילה התיימרו להיות עם ישראל האמיתי).
לגבי חלוקת הפרקים בתנ"ך- אמת, החלוקה היא אינה יהודית. גם החלוקה לספר שמואל א' וב' וכדומה איננה יהודית. כיום מסיבות של הרגל ונוחות גם בעולם התורה משתמשים בחלוקה הזו. כשם שאת המשנה רבי כתב בצורה רציפה ואח"כ בכתיבת הגמרא חילקו את המשניות לפרקים ומשניות מטעמי נוחות.
בקיצור צריך לשים לב מה העיקר ומה הטפל, איפה עולם התורה מכניס לתוכו אמצעי של קידמה (כגון מחשבים, ואמצעים אלקטרונים וכדומה) ואיפה ישנן רוחות שמטרתם לעקור את תורת ישראל ואת הקשר שלו לאלוקים ותחפושות ומכבסת מילים של קידמה ורפורמה.
בעזרת ה' נעשה ונצליח
שלומי אלדד
