יט' אב ה'ת"שפ 09/08/2020
שם משתמש
סיסמה

חלב ובשר בכלי פלסטיק

תשובה:

שלום וברכה
 
בתשובה אתייחס, ב"ה, לדין הכלים ולדין השמנת.
בראש ובראשונה צריך לבחון מה היה החום של השמנת. כדי שתהיה בעיה צריך שלשמנת יהיה חום שהיד סולדת בו (כ45 מעלות לפחות), הרב עובדיה (יביע אומר (ג'\כד')) מביא דרך בה ניתן לבחון את החום שלה: "שכל שאפשר לאכלו או לשתותו מבלי לצננו, לא הוי יד סולדת בו". פחות מהחום הזה אין בעיה, כיון שהשמנת לא בולעת טעם מכלי הפלסטיק ולא מבליעה בו טעם.
דבר לא היה ברור בשאלה שלכם.
 
לעניין השאלה.
גם אם השמנה הייתה בחום שהיד סולדת בה, כל הבעיה היתה שכלי הפלסטיק היה נעשה טרף אבל כיון שבכלי הפלסטיק שמו בשר חם רק לפני מספר ימים השמנת לא נטרפת (היא מקבלת טעם פגום של הבשר)
כפי שכתוב בגמרא בעבודה זרה (עה:): "...וכולן שנשתמש בהן עד שלא יטביל ושלא יגעיל... מותר... נותן טעם לפגם מותר... לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא דלאו נותן טעם לפגם הוא".
התוס' שאל למה הקדירה נאסרה הרי הבשר שבה נפגם? אלא שהקדירה נאסרה כיון שבלעה בשר לא פגום אתמול, וגם חלב לא פגום היום- ונאסרה.
וכן פוסק השולחן ערוך (יורה דעה, סימן צ"ג סעיף א'): "קדירה שבשל בה בשר, לא יבשל בה חלב... אבל אם שהה מעת לעת קודם שבישל בה, הוה ליה נותן טעם לפגם, ומותר התבשיל אבל הקדירה אסור לבשל בה לא בשר ולא חלב".
 
לגבי כלי פלסטיק בשרי ששפכו אליו דבר חלבי רותח, ישנה מחלוקת בפוסקים איך להתייחס אליהם האם הם כמו כלי חרס לא ניתן להכשיר אותם כך פוסק האגרות משה: כי עשויים מתערובת חומרים כימיים שלא נזכרו בדברי הקדמונים.
מצד שני ישנם פוסקים כמו מנחת יצחק וציץ אליעזר: ניתן להכשירם אם אין חריצים כבולעו כך פולטו, (כך הרב עובדיה מתיר להכשירם לפסח). וכן הרב אליהו.
כך שניתן לסמוך על הפוסקים הללו והיה אפשר להכשיר את כלי הפלסטיק (למרות שזרקתם אותו).
 
למסקנה:
אם השמנת לא היתה חמה מספיק כלל לא היתה בעיה. אך גם אם השמנת היתה חמה בחום שהיד סולד בה, עדיין הבעיה היתה רק בכלי הפלסטיק (שהיה ניתן להכשיר אותו), והשמנת כלל לא נאסרה (כי כלי הפלסטיק לא בן יומו) וגם הסיר החלבי ששפכת אליו אח"כ את השמנת כלל לא נאסר.
 
ברכה והצלחה
שלומי אלדד