יז' אלול ה'תש"עט 17/09/2019
שם משתמש
סיסמה

פרשת בשלח

 | 
בס"ד
דבר אל בני ישראל ויסעו
עם ישראל עומד על שפת ים סוף, המצרים רודפים מאחוריהם ,מלפנים הים והם אובדי עצות. הפסוק מספר "ויצעקו אל ה'" ומוסיף כי את מרירות ליבם הם מפנים אל משה ואהרון ואומרים להם למה הוצאתם אותנו ממצרים למות במדבר, הלא כבר במצרים אמרנו לכם כי טוב לנו שם. תגובת משה היא לחזק את העם להאמין בישועת בוראם "התייצבו וראו את ישועת ה'", ומוסיף משה ואומר "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". מיד לאחר מכן ישנה פניה של הקב"ה אל משה "מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו". פסוק זה טעון הבנה מכמה כיוונים, ראשית, לא כתוב כי משה צעק אל ה' ומדוע אמר ה' "מה תצעק אלי". ועוד, מקובלנו שכאשר אדם בצרה עליו לצעוק אל בוראו כפי שכתב דוד בתהילים [קיח, ה] "מן המצר קראתי יה", וא"כ מה פשר הטענה "מה תצעק אלי" וכי למי מצפה הקב"ה שיצעק משה? וגם המשך דברי ה' טעונים הבנה "דבר את בנ"י ויסעו", לאן יסעו, הרי הים מלפניהם??
הספורנו במקום מסביר כי הפניה אל משה "מה תצעק אלי" מכוונת אל כל עמ"י עליו נאמר בתחילת העניין כי צעק אל ה', צעקה זו היתה תפילת עמ"י לישועה ומסתבר כי גם משה נכלל בתפילה זו. אולם תגובת ה' היא כי תפילה זו אין לה מקום כעת, כעת יש לעשות משהו אחר – "ויסעו". הקב"ה מצוה את משה שעמ"י יסע היישר את תוך הים ויאמין בישועת בוראו. הדרכת הקב"ה מנוגדת לדרך אותה מתוה משה, משה אומר "התייצבו וראו" "אתם תחרישון", אין עליכם ציווי לפעול ולקדם את הישועה, אלא להאמין שכך יהיה. אולם לא כך הוא רצון הבורא, הקב"ה מעוניין להפעיל את עמ"י להיות שותפים לתהליך הגאולה. ההמתנה לכך ש"מישהו" יעשה את העבודה פסולה במציאות הנוכחית, שכן הקב"ה דורש מעמ"י "ויסעו".
אולם מה יש בה באותה נסיעה שהיא יכולה לפעול מה שלא פעלה תפילה מתוך עצבות וכאב? לשאלה זו מתייחס האור החיים הקדוש ומסביר כי עמ"י היה במצב רוחני נמוך ולא היו לו די זכויות להנצל מן המצרים, כמו שאמרו חז"ל שהמלאכים קטרגו "הללו עובדי ע"ז והללו עע"ז"? כדי להפר את ה'איזון' כביכול שבין עמ"י לבין המצרים לא מספיק תפילה, יש צורך בדבר בעל משמעות גדולה יותר, יש צורך במעשה של מצוה אשר יעלה את מעמדם הרוחני של עמ"י וממילא יזכה אותם בישועה גדולה של הצלה מאויביהם. מעשה זה הוא מעשה בבחינת 'נגד כל הסיכויים', אמונה מוחלטת בבורא גם אם ההגיון מורה לא כך, לכן "דבר אל בנ"י ויסעו", אני מצווה אותם כעת ויסעו, ואם אכן יעשו כך  ויראו את גודל האמונה והבטחון בקב"ה, אזי ראויים הם לעשות להם נס.
המסר העולה מדברי האור החיים הקדוש הוא, שלעיתים לא די בתפילה ובקשה מעומק הלב, אלא יש צורך בפעולה של הקרבה המלמדת על בטחון בקב"ה.
כך אז וכך גם היום, בין בחיי היחיד ובין בחיי הציבור, לא פעם מתמודדים אנו עם קשיים ומשוכות העומדים בדרכינו, כמובן שצריך להתפלל לבורא עולם לסיעתא דשמיא להשמר ולהנצל, אך במקביל על האדם להראות במעשה נכונות להשקעה והתמסרות לדבר ה', וכך לעורר שפע של סיוע מן שמיא כדי שתפילתו תתקבל.
 
גלריית תמונות